שולה זקן מאשרת בחקירה הנגדית במשפט הולילנד (יום ה', 17.10.13), כי דיווחה לאהוד אולמרט על תרומותיו של שמואל דכנר לקמפיינים השונים שלו, בהיקף כולל של 19,000 שקל. עם זאת, היא הכחישה שדכנר נתן סכומים גדולים יותר לצורכי בחירות, וממילא לא דיווחה על כך לאולמרט.

לדברי זקן, אולמרט לא ידע על 100,000 השקלים שקיבלה מדכנר ומתוכם העבירה 60,000 שקל לאורי מסר לכיסוי גרעונות. השופט דוד רוזן: "על 5,000 שקל עדכנת, אז למה על 60,000 לא עדכנת?". זקן: "אהוד היה עסוק בתפקיד ולקחתי על עצמי לא לעדכן אותו בנושא כיסוי גרעונות".

רוזן: "רצית לתת לו מתן בסתר? זה נראה לא רציני". זקן: "לא יכולתי לחבר את אהוד לדכנר ולכן הסתרתי את זה". רוזן: "זה בדיוק מה שהתביעה תטען: דכנר שיחד את אולמרט ולקחת את הכסף אליך". זקן: "דכנר נתן לי את הכסף ולא שיתפתי אותו בזה שאני מתכוונת לתת חלק מהכסף לכיסוי גרעונות". רוזן: "התביעה עכשיו יכולה לשבת ולהגיד: אנחנו את שלנו עשינו בחלק הזה. את מאשרת שקיבלת את הכסף, הורדת לך 40,000 ועל ה-60,000 שהעברת לא סיפרת לאולמרט".


"את ממרה את פיו"


זקן: "לא אמרתי לו [לדכנר] שאני נותנת כסף לכיסוי הגרעונות ולכן לא הפקדתי בחשבון שלי". רוזן: "הוא בודק את החשבון שלך?". זקן: "הוא בדק את החשבונות שלו וראה לאן הצ'ק נכנס". רוזן: "את ממרה את פיו של דכנר, אבל ללא ידיעתו". זקן: "אני יודעת שזה לא נשמע טוב, אבל זו האמת. אהוד לא מעורב בזה".

רוזן: "את יודעת שאפשר להוריד קופה קטנה; איך הבטחת שמסר לא הוריד קופה לעצמו? אפשרות אחת היא 'אורי קדוש ולא יעשה כזה דבר', או שאת ניגשת לאולמרט ולדווח לו כמה נתת למסר". זקן: "אף פעם לא חשבתי שזה אפשרי ואף פעם לא בדקתי את זה. השאלה היחידה שאולמרט שאל אותי, אחרי שקיבלנו את חומר החקירה, היה מתי נתתי לאורי 60,000. לא עניתי לו, הוא הבין לבד מה שהוא הבין. אישרתי לו שהעברתי". התובעת, עו"ד אתי בן-דור: "איך זה שאולמרט לא סיפר על זה כלום בבית המשפט?". זקן: "תשאלי אותו".

בן-דור טענה, כי תרומותיו של דכנר היו לכיסוי גרעונות - וזוהי הוכחה שזקן דיווחה לאולמרט גם על תרומות כאלו. זקן השיבה: "לא ידעתי שזה היה לכיסוי גרעונות. את עכשיו מאירה את עיני". בן-דור ציינה, כי בשנים בהן תרם דכנר - לא היו מערכות בחירות. זקן השיבה, כי אינה יכולה לזכור מה היה באותן שנים. רוזן: "למה על 5,000 את מעדכנת ועל 60,000 לא?". זקן: "לא רציתי שהוא יידע על כל המערכת שלי עם דכנר". רוזן: "בגלל שידעת שזה לא חוקי, לא רצית לסבך אותו עם זה". זקן: "נכון, טעיתי".


"תתני לי משהו נגד"


רוזן: "שימי לב מה את עושה פה. אני פועלת לא כחוק, ואני יודעת את זה, אז אני לא מעדכנת אותו. אולי הוא היה אומר לך: תחזירי מיד את הכסף. את שמה לו מוקש ואפילו לא מזהירה אותו? זה מה שאת אומרת. עשית את זה בידיעתו של מסר, ואני רוצה שאני אקבל ששני האנשים הכי נאמנים לאולמרט עשו את זה. התביעה תגיד לי: כולם פעלו פה יחד, כמו כנופייה".

זקן: "כל חיי פעלתי כדי לעזור לאהוד. כאשר אני משתפת את מסר, למה אני צריכה את אהוד? הרבה פעמים הלכתי לאורי כשהייתי צריכה את אהוד. אני צריכה להגיד לשני עורכי דין מה בסדר ומה לא? מסר היה יכול להגיד לי להחזיר את זה. יכול להיות שבמצוקות שהוא היה, הוא לא התייחס לזה".

רוזן: "את רואה שמסר מקבל את הדבר הלא-חוקי, כלומר שניכם פועלים לא כחוק. אם כך, למה את ממשיכה להכשיל את אולמרט? התביעה תגיד ששני האנשים הכי נאמנים לאולמרט פעלו יחד איתו לקחת את כספי השוחד. התזה הפשוטה ביותר היא שדכנר כיוון לשחד את אולמרט. אני רוצה שתתני לי משהו נגד". זקן: "יכולתי להגיד שכל ה-100,000 שלי. אני לא אומרת את זה, כי זו לא האמת. איך שפעלתי זה לא טוב".

רוזן: "את הולכת בהפוך על הפוך. את מגינה על עצמך, כי בגירסה הזאת את מוציאה את עצמך". זקן: "אני לא מוציאה את עצמי, כי אני יודעת שטעיתי. התמוטטתי כי לא רציתי להגיד את השם של מסר". רוזן: "במה טעית?". זקן: "בהתנהגות שלי עם ה-60,000. אולי הייתי צריכה לתת לאורי את הצ'קים כמו שהם". היא הדגישה, כי אינה חושבת שטעתה כאשר ביקשה מדכנר את הכסף.