האם חקיקה תצליח להציל את לימודי הרוח?

ועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה הבוקר (יום ג', 5.11.13) דיון בנושא המשבר בלימודי הרוח בישראל. על-פי נתונים שהציגה עמותת "דרך הרוח" העוסקת בקידום מדעי הרוח בישראל: על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ב-15 השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בשיעור הסטודנטים הלומדים את מקצועות מדעי הרוח מ-18.5% ל-7.5%.

בנוסף ישנה ירידה דרסטית במספר התקנים המוקצים להוראת מדעי הרוח. בבתי הספר, כ-40% מהמורים המלמדים את מקצועות מדעי הרוח לא הוכשרו להוראתם וכן חלה ירידה של כ-40% במספר התלמידים הניגשים לבחינות הבגרות במקצועות מדעי הרוח בהיקף של 5 יחידות לימוד. לדברי ד"ר סיגל נאור פרלמן, מנהלת שותפה ב"דרך החינוך", "התפשטות הבורות וחוסר ההשכלה הרחבה יגדילו את השסעים בחברה הישראלית. ללא טקסטים משותפים וללא הכרה מעמיקה של ההיסטוריה לא תתקיים חברה מתוקנת ולא סולידריות חברתית".

ח"כ רות קלדרון (יש עתיד) קבלה על אופן הוראת לימודי הרוח באוניברסיטאות: "אני שותפה לדאגה. אני רואה את המעבר מ'עם הספר' ל'סטארט-אפ ניישן' בדאגה רבה, גם בגלל שעברנו לדבר באנגלית וגם בגלל שלספר ולשפה אין תחליף. הפדגוגיה העתיקה הייתה פדגוגיה של בית מדרש של דיבור והחלפת דעות. בפדגוגיה שבה אני למדתי אי-אפשר היה להגיד דברים מקוריים ולכן נוצרו מחוץ לאוניברסיטאות בתי מדרש ומכללות. יש כאן מקום לחשבון נפש רציני של האוניברסיטאות".

פרופ' אילן שרון, סגן דקאן מדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית: "אנחנו רואים התמתנות בשנים האחרונות בצמצום של הפקולטה ומקווים שזאת אינה עלייה חד-פעמית. יש משבר במדעי הרוח בכל העולם, אך בישראל מתווספת גם העובדה שחל גידול במכללות וכל מיני תלמידים שהלכו ללמוד היסטוריה ופילוסופיה בשביל תואר ראשון פנו למכללות ללימודי משפטים".

אווירה ציבורית

בר רבנו, נציג במועצת התלמידים הארצית, הצביע על הסיבות לירידה בלימודי הרוח: "גם בבית הספר העולם ההומני נחשב לנחות יותר. האוניברסיטאות נותנות לי בונוסים על מקצועות מדעיים ולכן אבחר לתגבר את המקצועות המדעיים. במועצת התלמידים אנחנו חושבים לעשות מיתוג מחדש של מדעי הרוח ולשפר את צורת הלימוד של מדעי הרוח בצורה של שיח רב-משתתפים ולא הרצאה פרונטלית. בשיעור ספרות אני משתעמם מאוד-מאוד ומרגיש בור כי לא מאפשרים לי ללמוד ולנתח את היצירות בצורה יותר מעניינת".

מלכה רפופורט חובב, נציגת המועצה להשכלה גבוהה: "אנחנו בתחילת התנעת התהליכים שהם ארוכי טווח וביניהם קידום תוכניות ללימודי העשרה ותקציב לחמש שנים של 60 מיליון שקל לקידום תהליכים בתוך האוניברסיטאות. הייתי רוצה לראות גוף שיתאם בין כל הגורמים הרלוונטיים".

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ עמרם מצנע, סיכם את הדיון: "אני מתרשם שיש היום אווירה ציבורית שמבינה את הפער והצורך שנוצר בשימור לימודי הרוח. מורה או מורה טובים בכיתה הם חזות הכל ולא רק אמצעים פירוטכניים או שעות לימודים רבות. דובר במהלך הישיבה על הקמת קרן לעידוד מדעי הרוח, קידום חקיקה שתגן על לימודי הרוח, מתן מלגות לסטודנטים במדעי הרוח, הכשרת מורים במכללות למורים ללימודי הרוח, הגדלת העצמאות הבית-ספרית ומתן אופק תעסוקתי לבוגרים. אנחנו נקיים דיונים נוספים ונבחן את הפתרונות שהוצעו".

בדיון נוסף שקיימה ועדת החינות בנושא בחינות הבגרות עלו דעות התומכות בצמצום בחינות הבגרות וכאלה המתנגדות לה. השאלה המרכזית שעלתה מהדיון הייתה - איזה בוגר רוצה המדינה להוציא תחת ידיה ואיך לעשות זאת. בתום הדיון אמר יו"ר הוועדה, ח"כ מצנע, כי יעביר את פרוטוקול הדיון למשרד החינוך להתייחסות להערות המלומדות של המשתתפים. "מדובר בישיבה שהיא סיעור מוחות מתוך רצון להיות שותפים פעילים להתווית מדיניות בנושא ולא רק לדון בהחלטות משרד החינוך לאחר שמתקבלות".