"בני ה-30 של היום הם הדור הראשון של הישראלים שחיים פחות טוב מההורים שלהם. ולא רק זה, הם גם חיים על חשבון ההורים שלהם ותקועים עדיין בבית של ההורים שלהם. את זה צריך לשנות" - כך אמר (יום ה', 7.11.13) שר האוצר יאיר לפיד בכנס הורביץ לכלכלה וחברה, שהתקיים באילת.

לדברי לפיד "יש נתון אחד שאני הולך לישון איתו בלילה וקם איתו בבוקר, וזה הנתון הבא: בעשר השנים האחרונות 2012-2002, הצמיחה בישראל הייתה 26.8% באותן עשר שנים העלייה בשכר החודשי הריאלי של אזרחי ישראל הייתה רק 2.1%. במילים אחרות, האנשים שהעלו את הרווחים של המדינה ביותר מ-26%, הרוויחו מזה לכיס הפרטי שלהם 2%. הם בנו את הכלכלה הישראלית, הם הפכו אותה לסיפור הצלחה, הם שמו אותה בטופ של המדינות המפותחות - והם לא הרוויחו מזה כלום".

שר האוצר אמר כי את ההשקעה הממשלתית צריך לרכז במה שמעסיק את מעמד הביניים - בחינוך, בתחבורה, בדיור, בהורדת יוקר המחיה. "את העוני והפערים לא צריך להנציח במערך של תמיכות וקצבאות, אלא לנצח בזה שנעזור לעניים למצוא עבודה מכניסה ולהפוך בעצמם למעמד הביניים. סגירת פערים היא אינטרס עליון של המדינה, אבל תרבות הקצבאות לא סגרה את הפערים, להפך, היא זו שיצרה אותם והיא זו ששמרה עליהם", אמר לפיד.

הוא אמר כי מדינת ישראל צריכה לשאוף לצמיחה ממוצעת שתעבור את ה-5% בשנה בעשור הקרוב. "אנחנו צריכים להגדיל כל שנה את הערך שלנו ב-5%-6%. זה לא בשמיים, היו לנו מספרים דומים בעבר הלא רחוק, אבל צמיחה כזאת יכולה לבוא רק מהשווקים הבינלאומיים".

כיצד לעשות זאת? לפיד תולה את אפשרות ההצלחה בחדשנות ובארבעה גורמים שהטיפול בהם יסייעו לה לפרוח: תשתיות, חינוך, הון אנושי והון זמין.

בהתייחסו לנושא התשתיות אמר לפיד כי "אנחנו צריכים לזרז את פריסת הסיבים האופטיים על כל המדינה ואנחנו צריכים לעבור לדור-4 בסלולר. לא יכול להיות שחברות בינלאומיות נמנעות מלהביא הנה פרויקטים גדולים של פיתוח רק כי אין פה תשתית של דור-4 או פריסה מספקת של אינטרנט אולטרה-מהיר. בטווח הארוך, זה יהרוג את התעשיה. והמדינה כמובן לא עוזרת".

"לא נסבסד עוד עורכי דין או רואי חשבון"

בקשר לחינוך כחלק ממערך החדשנות אמר לפיד כי "גם בתקציב הקיצוצים האחרון - שאני לא אוהב אותו ולא גאה בו, עשינו אותו כי לא הייתה ברירה - בכל זאת הוספנו 8.5 מיליארד שקל לחינוך... אנחנו נפעל להחזיר את האוניברסיטאות בישראל לפסגת המצוינות האקדמית ולא נתבייש גם לכוון אותן. ישראל לא זקוקה לעוד עורכי דין ורואי חשבון ואין שום סיבה שהמדינה תסבסד את הלימודים שלהם, ישראל כן זקוקה לעוד מהנדסי מחשבים וביו-כימאים ומומחים לקלין-טק ולהם אנחנו נעזור".

בקשר להון האנושי התייחס לפיד לשיפור מעמדם של החרדים והנשים הערביות: "חלק מתוכנית השוויון בנטל, שעברה בממשלה ועוברת בימים אלה בכנסת, הוא מהלך גדול להכנסת החרדים לשוק העבודה הישראלי. את החרדים צריך להכניס לתעשיות החדשנות. הם מתאימים לזה, הם ירוויחו שם יותר כסף. הם מביאים לשולחן מקוריות ורעננות וחדות מחשבה. יחד איתם יש עוד שתי אוכלוסיות שאנחנו צריכים להכניס למעגל החדשנות. האישה הערבייה ואנשים בגילאי 40+ ו-50+ שמתחילים קריירה שנייה ושלישית. אנחנו לא צריכים אותן כתופרות ומנקות, ואנחנו לא צריכים אותם כשומרים בקניון. אנחנו צריכים אותם ואותן מול מחשב, כי זה מעלה את הפריון שלהם, ואת הרווחים שלהם, ומשפר את איכות חייהם".

בהתייחסו לסוגיית הון הזמין לחדשנות נגע לפיד גם בסוגיה הרגישה של הטבות המס לחברות הענק: "לא יעזרו לכל הפופוליסטים כל הצעקות, אנחנו נשתמש בו. כי כשנכנסתי לתפקיד גיליתי שמפעל של אינטל, שהיה אמור לקום בדרום הארץ, עבר במקום זה לאירלנד. למה? כי באירלנד נתנו להם הטבות מס טובות יותר מאתנו. אז הצעקנים היו מאושרים אבל אנחנו הפסדנו מקומות עבודה, ואת החיבור שלנו לשפיץ הטכנולוגי העולמי, ואת ההזדמנות לפתח את הפריפריה, ואלפי עובדי מעגל שני שמשלמים מיסים. צריך להשגיח על הטבות המס לחברות הגדולות, צריך לייצר מנגנוני בדיקה ויעילות טובים יותר, אבל צריך להמשיך להשתמש בהטבות המס כדי להמשיך להביא הנה את אינטל וסיסקו וסימנס וגוגל, כי גם זה מה שעושה אותנו חדשניים, היחסים האלה עם החברות הטכנולוגיות המובילות בעולם".