עובד רשלן בכור בדימונה טען לרדיפה

שופט בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע, יוחנן כהן, דחה (3.10.13) את תביעתו של יוליוס מלק, לשעבר עובד בכור הגרעיני בדימונה, לפיצוי של 1.8 מיליון שקל בשל נסיבות פרישתו מהכור בספטמבר 2008.

מלק טען, כי פוטר לאחר שהתריע על ליקויי בטיחות, וכי בעבר הוכרח לשתות מיץ ובו אורניום וזאת בניגוד לכללי ועדת הלסינקי לניסויים בבני אדם. הוא ביקש לפצותו על נזקים שלטענתו נגרמו לו, בין היתר בנימוק שהסכם הפרישה נכפה עליו.

כהן קבע, כי מלק לא השתלב בעבודה בכור, היה עובד בעייתי ובלתי יעיל, רצה לבחור בעצמו את משימותיו, אך בסופו של דבר והעדיף להתבטל ולקרוא עיתונים. "טענותיו של התובע בדבר רדיפה וגילוי בריונות נועדו להסתיר את חוסר יכולתו להשתלב בעבודה בקמ"ג [הקריה למחקר גרעיני]", אומר כהן. מלק גם הוציא דברים מהקשרם "במטרה לכסות על חוסר רצינותו בעבודה ותפקודו הלקוי".

עוד מצא כהן, כי מלק העדיף לנסות ולמצוא תקלות בטיחות, מתוך תקווה שהעיסוק בהן ישמש עבורו כמגן בפני פיטורין. הוא גם דחה את טענותיו של מלק נגד הסכם הפרישה שנחתם עימו. לגבי ניסוי שתיית האורניום קבע כהן, כי מלק נטל בו חלק מרצונו ולא הייתה בו סכנה כלשהי. טענותיו של מלק נגד הניסוי רחוקות מן המציאות כרחוק מזרח ממערב, קובע כהן.

כהן חייב את מלק בהוצאות בסכום גבוה במיוחד של 45,000 שקל - הרבה מעבר למקובל בתביעות עבודה. הוא התייחס לחוסר תום הלב וחוסר נקיון הכפיים של מלק, אשר הביא להתארכות ההליכים ובא בטענות אינספור כלפי הכור, בעוד התנהלותו שלו לטעמו תקינה תמיד. "במקום להודות על תנאי הפרישה הטובים והמפליגים שקיבל, החליט התובע להשיב לנתבעת רעה תחת טובה", אומר כהן.