|
בוחנים ריאה מתורם במעבדה במסגרת המחקר [צילום: AP]
|
|
|
|
|
טוויסט קטן של הטבע: הריאות שלנו יכולות להמשיך לחיות זמן מה לאחר שאנו מתים. האוויר שנותר בתוכן מונע מהן להידרדר מייד עם המוות, כפי שקורה לאיברים אחרים.
כעת ניסוי חדשני שואף להשתמש בחלון ההזדמנויות הזה בן השעה או יותר, כדי להגדיל את היקף השתלות ריאה על-ידי התרה של תרומות מאנשים שקרסו באופן פתאומי ומתו בביתם ולא בבית החולים.
"אין מספיק ריאות. אנחנו קוברים אותן", אמר ד"ר תומס איגן מאוניברסיטת צפון קרוליינה, אשר מוביל את הפרויקט. "מתברר שהריאות שלנו לא מתות בזמן שבו אנחנו מתים".
זהו גבול חדש להשתלות, שכן כיום, בין 2 ל-3 אחוזים בלבד מבעלי כרטיס תרומת איברים מתים בנסיבות המאפשרות להם להפוך לתורמים.
וכיצד עובד הניסוי הזה, המתרחש כעת בצפון קרוליינה? נניח שמישהו מתמוטט עם דום לב. עובדי חרום ינסו למצות את ניסיונות ההחייאה. אם רישיונו של האדם מזהה אותו כתורם רשום, הסוכנות המקומית לתרומות איברים תנסה לאתר באופן מיידי את בן המשפחה הקרוב ביותר שלו לצורך קבלת אישור להשתתף במחקר.
אם זה יקרה בתוך כשעה ממועד המוות, עובדי החרום ישאבו מעט אוויר לריאות כדי לשמר אותן בזמן שהגוף מועבר לחדר ניתוח להוצאת האיבר.