הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה וועדת הכספים, בראשות ח"כ פרופ'
אבישי ברוורמן, החלה (יום ב', 9.12.13) לדון בהצעת החוק הממשלתית לקידום התחרות בענף המזון, שנועדה להביא ליישום את המלצות ועדת קדמי. בפתח הישיבה החליטה הוועדה לאחד להצעה שתי הצעות חוק נוספות בנושא - האחת, הצעת חוק לפרסום מחירי מוצרים ברשתות השיווק, של ח"כ
איילת שקד, לפיה הרשתות יחויבו לפרסם באינטרנט את המחירים המעודכנים של המוצרים, והשנייה של ח"כ
נחמן שי, העוסקת בהקמת מאגר מידע שיכלול את מחירי המוצרים ברשתות השיווק.
שר האוצר,
יאיר לפיד, שהציג את ההצעה אמר בפתח הדיון כי "החוק החשוב להגברת התחרותיות בשוק המזון יאפשר להוריד את מחירי המזון. לא נחסוך בשום מאמץ להוריד את יוקר המחיה - כל האמצעים כשרים להוריד את יוקר המחיה".
הוא הזכיר כי הצעת החוק היא פרי עבודת ועדת קדמי, והוסיף כי משק בית מוציא בממוצע 2,250 שקלים בחודש על מזון (16% מההוצאות) - "ואם נצליח להוריד את המחירים לממוצע ב-
OECD כל משק בית יחסוך 340 שקל בחודש". השר לפיד ציין כי עד לפני 8 שנים מחירי המזון בישראל היו נמוכים מהממוצע ב-OECD, אז התחיל זינוק גדול יותר מהעלייה בעולם. הוא הוסיף כי בתקופת המחאה החברתית המחירים ירדו לזמן קצר, אך ציין כי יש מספר סיבות לזינוק במחירים, בהן קריסת רשת קלאב מרקט ב-2005 ומכירת תנובה לקרן אייפקס ב-2008. לדבריו, ההצעה נועדה לטפל בריכוזיות הסניפים של רשתות השיווק באזורים מסוימים, במניעת דחיקת יצרנים קטנים ובינוניים מהמדפים ברשתות השיווק וכן תגביר את השקיפות כך שתאפשר השוואת מחירים יעילה.
יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ברוורמן הזכיר כי מחאת יוקר המחיה התחילה מאדם אחד שפתח קבוצה בפייסבוק לאחר שמאס לשלם 8 שקלים על גביע קוטג', ואליו הצטרפו כולם. ח"כ ברוורמן הבהיר כי "אני לא מוכן שנגיע למצב שבו בעוד שנתיים תקיים הוועדה דיון שיעסוק בשאלה מדוע מחירי המזון לא ירדו. אני חושב שיש סימן שאלה גדול האם הצעת החוק באמת תביא לירידת מחירים". כמו-כן דרש היו"ר משר האוצר להציג מדד לבחינת ירידת המחירים, להציע כיצד למדוד את ירידת המחירים ולהתחייב על יעד ברור. כמו-כן, דרש ברוורמן מהממונה על ההגבלים העסקיים להציג את התוצאה שהוא מקווה להשיג בעקבות האפשרות להורות על מכירת סניפים. הוא הוסיף כי העלייה במחירי המזון פוגעת יותר בשכבות המוחלשות ובמעמד הביניים הנמוך, וקרא לבחון להרחיב את הפיקוח על מוצרי מזון בסיסיים ולהבטיח שההנחות שהיצרנים נותנים למשווקים יגיעו גם לצרכנים.
"צריך כללים ברורים, קלים לאכיפה וקשים לעקיפה"
הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דייויד גילה, אמר כי הוא מאמין שהצעת החוק היא בשורה לתחרות בשוק המזון. הוא הוסיף כי באזורים שבהם יש תחרות בין המשווקים המחירים נמוכים יותר. לדבריו, "הספקים לא אוהבים שיש תחרות עזה בין רשתות השיווק, כי זה מכרסם ברווחים שלהם". פרופ' גילה הביע גם הוא בשקיפות ופרסום המחירים, כדי לאפשר לצרכנים להצביע ברגליים. הוא סיכם ואמר כי "צריך שהכללים יהיו ברורים, קלים לאכיפה וקשים לעקיפה".
מנכ"ל התאחדות התעשיינים,
אמיר חייק, אמר כי "מאז שהוקמה ועדת טרכטנברג תעשיית המזון עברה עינוי דין, והממשלה הצביעה על הסקטור העסקי כאילו הוא הפושע הגדול". עם זאת חייק הוסיף כי תעשיית המזון לא מתנגדת להצעה ומקדמת בברכה את התחרות, אך קרא להיזהר שלא לפגוע בתעשיה שמעסיקה 63 אלף עובדים ב-1,500 חברות. הוא ציין כי ההבדלים בנינו לבין ה-OECD נובעים מכך שמאז 2005 מחירי המים עלו ב-221%, החשמל ב-45% והארנונה ב-22% ונטל הרגולציה הוכבד. חייק הוסיף וציין לסיכום דבריו כי התעשיינים ישתפו פעולה על-מנת להגביר את התחרות.
אייל עופר מעמותת ישראל יקרה לנו אמר ירידת מחירים לא תפגע בעובדים, כפי שחלק מהקמעונאים והיצרנים מאיימים, אלא להפך, היא תאפשר לדבירו לצרוך יותר וכשהביקוש יעלה יהיה צורך ביותר עובדים. הוא הזהיר מפני מצב שבו החוק יעבור ועדיין תיאום המחירים אותו כינה "על חושי" ימשיך להתקיים ויאפשר ליצרנים להעלות מחירים. יו"ר ארגון צרכנות נבונה, מיקי לפיד, סיפר כי ברגע שמתעוררת תחרות בין רשתות השיווק המחירים יורדים. כמו-כן הוא סיפר כי יוזמת הארגון, לפרסם את מחירי המוצרים ברשתות, הובילה לירידה של 18% במחירים. לאור הדברים הוא הביע תמיכה בהצעה ובהגברת השקיפות.
היו"ר ברוורמן סיכם את הדיון ואמר כי בכוונת הוועדה לקדם את החוק כך שיהיו לו יעדים ברורים וכלי אכיפה אמתיים, על-מנת שיוביל להורדת מחירים בפועל. הוא הוסיף כי הוועדה תפעל על-מנת לסיים את החקיקה בהקדם האפשרי.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
