למה הקנס בסיטיפס פי 27 ממחיר כרטיס?

מדוע הקנס, בגובה 180 שקלים, המוטל על נוסעי הרכבת הקלה ואוטובוסי המטרונית בירושלים ובחיפה, גבוה פי 27 ממחיר כרטיס הנסיעה? זו השאלה אותה הציגה (יום ג', 7.1.14) חברת הכנסת אורית סטרוק (הבית היהודי) לשר התחבורה ישראל כ"ץ במסגרת שעת שאלות במליאה.

סטרוק הוסיפה והקשתה מדוע במסגרת הדיונים בכנסת על גובה הקנס, לא השמיעו נציגי משרד התחבורה את עמדת אגף הביקורת של משרד התחבורה, שקבע כי מדובר בקנס בלתי מידתי והמליץ להפחיתו.

השר כ"ץ השיב כי בהסכם של המדינה עם המפעילה "סיטיפס" הוגדר כי ייקבעו דמי פיצוי שיוטלו על נוסעים אשר עלו ללא כרטיס ואשר לא ביצעו תיקוף לנסיעה ברכבת הקלה, וכי המדינה תפעל לקביעת סכום זה בחקיקה (מבלי שננקב סכום הקנס, ע.י.), אולם עמדת אגף הביקורת הובעה רק לאחר שהתיקון בדבר סכום הפיצוי הכספי בגין עליה ללא כרטיס ובגין אי-תיקופו נקבע בתקנות בדצמבר 2011 (עמדת אגף הביקורת נמסרה באוקטובר 2012, ע.י.).

עוד אמר כ"ץ כי במסגרת הדיונים בכנסת בהצעת החוק לתיקון פקודת מסילות הברזל בעניין הרכבת הקלה (תיקון מספר 6), נמסר מספר פעמים במסגרת הדיונים כי הסכום יעמוד על 180 ש"ח נוכח ההסדר החוזי בין המדינה לבין הזכיין. לדבריו, בשלב הדיונים הפנימיים בעיצוב החקיקה, לפני כארבע שנים, נערכה סקירה על מה שקורה בעולם וממנה עלה כי ברוב מדינות העולם שנסקרו - הפיצוי הכספי היה גבוה מהסכום שהוגדר בישראל. הוא ציין כי סכום זה היה נקוב בסעיף 17 לפקודת המסילות טרם תיקון מספר 6, אשר הגדיל את הסכום ל-250 שקלים כפוטנציאל פיצוי.

"ההיגיון שעומד מאחורי קביעת סכום גבוה כל-כך", הסביר כ"ץ, "נובע מהעובדה שמדובר במערכת פתוחה, רבת-פתחים, בלא בקרים בכניסות אלא בצורה רנדומלית, ועל-מנת ליצור הרתעה אפקטיבית יותר קובעים דמי פיצוי גבוהים בצורה משמעותית מדמי הכרטיס שלא שולם".

עוד ציין כ"ץ כי דמי הפיצוי נקבעו במסגרת תקנות מסילת הברזל (הוראות שונות) (מסילת ברזל מקומית), התשע"ב-2011, שאישרה ועדת הכלכלה. לדבריו, הסכום של 180 שקלים עומד בדרישות הסבירות.

גם במטרונית - 180 ש"ח קנס

גם במטרונית, למרות היותה אוטובוס ארוך יותר הנע בחיפה ובקריות, נגבה קנס זהה לזה שברכבת הקלה. לדברי כ"ץ, הסיבה לכך היא שמדובר במערכת הסעת המונים פתוחה, שאין מחסום פיזי שמונע מהנוסעים לעלות על המטרונית ולנסוע. הוא הסביר כי 80% מהפדיון במטרונית שייך לממשלה - ובמצב דברים זה מתחייבת סנקציה משמעותית על אי-תשלום במודע של נוסעים, אחרת ייגרם נזק ניכר לקופת המדינה וכן לתדמית הפרויקט. "הקנס המדובר אינו גבוה בהשוואה בינלאומית, ובעולם המערבי ידוע על קנסות גבוהים הרבה יותר. האכיפה מתבצעת בהדרגתיות על-ידי מפעיל המטרונית בתיאום עם משרד התחבורה", דבריו.

כ"ץ החל לספר על ועדת הערר בעניין הקנסות, ומיד נקטע על-ידי ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) שהבהיר לו כי הוועדה עדיין לא קמה למרות שלפני שנה הובטח שתקום. השר הבטיח לבדוק את העניין מול משרד המשפטים והודה שבסיטיפס קנסו באופן שרירותי כמקור הכנסה. הוא סיפר כי הינחה להורות לחברה להחליף את מכשירי התיקוף וכי עדיין מתבצעת עבודה מולם בעניין הזה. "לא ייתכן שישימו (סיטיפס) מכשירים שהם לא מהרמה הטכנולוגית הראשונה, שכתוצאה מזה - שלא באשמת הנוסעת או הנוסע - הכרטיס לא ייתקף והוא יקבל קנסות.

כ"ץ: "אני לא מתרגש מגובה הקנס אם הוא רק באמת מושת על מי שמנסה לרמות. וגם שכחה מכוונת זו רמאות, מעניין שאנשים נוטים לשכוח את מה שנוח להם. מעניין, אני במכולת בתור ילד כשנתנו לי עודף של אגורה באתי והחזרתי. אני מתרגש הרבה יותר אם אפילו שקל אחד או הלבנת פנים תהיה מול מי שלא התכוון לרמות ובגלל מכשיר תיקוף (לא תקין) ובגלל התנאים בעצם אומרים לו שהוא לא רצה לשלם".