שתי תביעות ובקשות לאישורן כייצוגיות הוגשו נגד הבנקים הפועלים ומרכנתיל דיסקונט. עניינה של התביעה והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 230 מיליון שקלים נגד
בנק הפועלים בעמלה בגין ביצוע העברת מט"ח מחשבון בבנק הפועלים בארץ אל חשבון בחו"ל המכונה "עמלת קורספונדנט" או "עמלת כתב".
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד על-ידי אביעם אלקס, המחזיק חשבון בבנק הפועלים, ובנו יהונתן, המתגורר בשנתיים האחרונות בארה"ב, נטען כי הבנק לא טרח ליידע את לקוחותיו על דבר היעדר גביית העמלה האמורה, והביא אותם לחשוב כי אכן תושת ותיגבה העמלה.
בכך, נטען בתביעה, שלל הבנק מלקוחותיו את ידיעת העלות האמיתית של שירות העברת מט"ח לחו"ל, את גובה העמלה האמיתית ואת היכולת להשוות בין חלופות אחרות.
לדברי התובעים, הבנק הרחיק והרתיע את לקוחותיו מלבחור בחלופה מסוימת אשר נדמתה ליקרה יותר ממה שהייתה בפועל, ובכך סיכל למעשה הבנק את ניצול ומימוש החלופה ה"זולה" אשר בה לא נגבית עמלת הכתב.
התובעים סבורים כי אילו ידעו הלקוחות כי חרף מצגיו והטעייתו של הבנק דווקא לא מושתת עמלת הכתב, וכי בפועל לא תיגבה מהם כל עמלת כתב אם יבחרו בחלופה מסוימת מבין החלופות שהעמיד מולם הבנק, הם היו בוחרים בחלופה הזולה מן האחרות.
לטענת התובעים, בנק הפועלים הוליך שולל את לקוחותיו ומנע מהם לדעת אל נכון את עלויות ומחירי השירות הבנקאי המדובר ואת השוואתם הנכונה, האמיתית והטובה אל מול אפשרויות ואופנים אחרים.
לדברי התובעים, בנק הפועלים חטא גם באי-מיצוי חובת הגילוי על אודות עלות השירות והעמלות, בפירוט המרבי או המספיק בכל הנוגע לעמלות הכתב, לא גילה מהי עמלת הכתב, מה סכומה המדויק, מה סכום החיוב האמיתי של עמלה זו ומצד מי. למעשה, כמעט שלא גילה הבנק ללקוחותיו מאום על אודות עמלת הכתב.
לדברי התובעים, באמצעות עו"ד
עובדיה כהן, הבנק אף קבע כברירת מחדל לביצוע העברות המט"ח לחו"ל את המתכונת היקרה, הבזבזנית והמיותרת עבור הלקוח.
לטענתם, אילו נהג הבנק כדין וכשורה, והיה מודיע על סך העמלות שייגבו מהם, הייתה ניתנת ללקוחות האפשרות לקבל החלטות חופשיות מרצון מלא והסכמה אמיתית, וכמובן הייתה ניתנת להם גם האפשרות לחסוך ולהימנע מעלויות מיותרות.
בנוסף לסעד הכספי שעניינו השבת העמלות בהן חויבו לקוחות הבנק בגין העברות מט"ח לחו"ל, מתבקש בית המשפט להורות לבנק הפועלים לתקן את פרסומיו ולקיים כדבעי את חובות הגילוי והיידוע באופן כזה אשר ללקוח יימסר מלוא המידע האפשרי בקשר לעמלת הכתב.
חיובי ריבית בשיעור העולה על המוסכם התביעה השנייה והבקשה לאישורה כייצוגית בהיקף מוערך של 139 מיליון שקלים הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד
בנק מרכנתיל דיסקונט, בטענה לחיובי ריבית בשיעור העולה על המוסכם של בעלי הסכם מסגרת אשראי המתחדש על בסיס רבעוני, בגין ניצול מסגרת האשראי.
לטענת התובעת, חברת שיאי אופיר השקעות, הבנק חייב את לקוחותיו בשיעורי ריבית עודפים הנוגדים את הסכמי מסגרת האשראי. לדברי התובעת, עם כניסתה לתוקף בינואר 2006 של הוראת ניהול בנקאי תקין, אשר אסרה על הבנקים קיומן של יתרות חובה החורגות ממסגרות האשראי המאושרות, החליט הבנק על ייקור האשראי הניתן לכלל לקוחותיו על-ידי העלאה הדרגתית ואחידה של ריבית על האשראי הנצרך בתוך גבולות מסגרת האשראי המאושרת.
אולם, את העלאת הריבית המדורגת והאחידה ביצע הבנק במספר מועדים שונים בניגוד להוראות הדין, ותוך הפרה בוטה של הסכמי מסגרת האשראי שחתם אל מול ציבור לקוחותיו, ותוך חיוב כלל הלקוחות בשיעורי ריבית עודפים הנוגדים את הסכמי מסגרת האשראי.
לטענת התובעת, באמצעות עו"ד איתי גזית, הפרת הסכמי מסגרת האשראי מצדו של הבנק באה לידי ביטוי בהעלאה חד-צדדית של שיעור הריבית עליה סוכם בהסכמי מסגרת האשראי במהלכם של רבעונים קלנדריים, ולאחר שהלקוח כבר לווה מהבנק כספים בהתאם למסגרת האשראי שהוקצתה לו ובהסתמך עליה.
אשר על כן, מתבקש בית המשפט לחייב את הבנק להשיב ללקוחותיו את סכומי הכסף שגבה מהם ביתר על בסיס חיובי ריבית החורגת מהמוסכם בניגוד לדין ותוך הפרת הסכמי מסגרת האשראי.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
