"עניינה של התביעה הוא בהתנהלות בלתי תקינה (בלשון המעטה) של הנתבעות המשווקות לציבור הרחב מיצים המכונים בשם "נקטר" הנחזים להיות משקה מסוג אחד, אך הנם למעשה משקה מסוג שונה לחלוטין, הן על-פי תכולתם, הן על-פי כינוים, והן על-פי האיורים המופיעים על גביהם". כך נטען בתביעה ובבקשה לאישורה כייצוגית, שהוגשה כנגד יצרניות המיצים יפאורה תבורי וגת גבעת חיים המוגדרות כשחקניות המרכזיות בשוק הנקטרים בישראל.

כך לדוגמה, נאמר בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד, נקטר תות בננה באורח פלא מכיל דווקא בעיקר מיץ תפוחים. לא רק שהדבר מהווה הטעיה כשלעצמו אלא שגם אין זכר למרכיבים הדומיננטיים במוצר, באיורים המופיעים על גבי המוצר, או בשמות המוצר, כמתחייב על-פי דין.

לדברי התובעים, נדב שושני ואייל ישראל, התנהלות הנתבעות אינה רק מטעה, אלא אף עומדת בניגוד גמור להוראותיו של התקן הישראלי שעניינו "נקטר פירות" - הקובע כללים ברורים לסימונם של מיצים מסוג נקטר כללים שהנתבעות אינן עומדות בהם.

לדברי שושני וישראל, על-פי בדיקה שביצעו, הרי ששניים ממוצרי יפאורה תבורי שהינה כיום החברה השנייה בגודלה בישראל בשיווק וייצור משקאות קלים - נקטר פירות בטעם תות בננה ונקטר אננס ליצ'י אינם עומדים בהוראות הדין ו-3 ממוצרי גת גבעת חיים בעלת המותג הידוע "פריגת" הנחשבת לאחת מיצרניות המיצים הגדולות בישראל - נקטר תות בננה, נקטר תפוח רימון ונקטר אפרסק) אף הם אינם עומדים בהוראות הדין.

לטענת התובעים, הנתבעות בחרו לשווק לצרכנים שלהם נקטרים הנחזים להיות נקטרים ממין ומסוג מסוים, אבל לאחר בדיקה עולה כי מוצרים אלו שונים לחלוטין. בנוסף, הנתבעות מתעלמות לחלוטין מהוראותיו הברורות של התקן הקובע תכולה מינימאלית של פרי בכל סוג נקטר ונקטר בהתאם למין הפרי ממנו מיוצר הנקטר.

זאת בכך שהן מסמנות את מוצריהן כפי רצונן ובניגוד לתקן הרשמי המחייב, תוך הטעיית ציבור הצרכנים ביחס לתכולה בפועל של מוצריהן.

שושני וישראל מציינים, באמצעות עו"ד עמירם טפירו, כי ישנם פגמים בסימונם של מוצרים נוספים, אולם במסגרת תביעה זו רוכזו המוצרים בהם הפגמים המשמעותיים ביותר העולים כדי הטעיה צרכנית מובהקת.

התובעים מעריכים את היקף הנזקים הלא ממוניים של הצרכנים המתבטאים בעוגמת נפש, חוסר נוחות, תחושת מרמה וגזל, ופגיעה בחופש ההתקשרות בסך 6 מיליון שקלים. לעומת זאת, מעריכים התובעים את היקף הנזקים הממוניים בהתחשב בהיקף המכירות של המוצרים נשוא התביעה בסכום מצרפי של כ-57 מיליון שקלים (25% מהיקף המכירות ב-7 השנים האחרונות).

בסך הכול מוערך סכום התביעה המצרפי ב-63 מיליון שקלים. בנוסף לסעד הכספי, מתבקש בית המשפט להורות לנתבעות להסיר את המוצרים מהמדפים, לתקן את הליקויים שנמצאו בהם ולסמן את מוצריהן כנדרש.