שר האוצר, בנימין נתניהו, אמר (יום ד', 19.11.03) כי מתגבשת תוכנית רחבת היקף, לפיה ישראל תהפוך לגשר יבשתי להעברת סחורות דרך הים ודרך היבשה - מהאזור, לארה"ב, יבשת אירופה ואסיה.

לדבריו, בכך יוגשם חזונו של ראש הממשלה הראשון, דוד בן-גוריון, והוא פיתוח הנגב.

בסקירה נרחבת הבוקר (יום ד') בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת, הציג השר נתניהו את תוכנית התקציב 2004. נתניהו חזר על דבריו ואמר, כי המשק הישראלי מאותת על צמיחה מתונה, אשר תורגש תוך שנה בציבור הישראלי כולו.

עוד הוא אמר, "אין לי ספק שהמשק הפסיק להתכווץ ויתחיל לעלות למעלה, בהמשך ייווצרו גם מקומות עבודה חדשים". יום קודם אמר השר נתניהו בתגובה לפרסום נתוני הלמ"ס, כי המיתון במשק נגמר. התבטאותו גרמה לביקורת נוקבת נגדו מצד שר האוצר לשעבר, ח"כ אברהם (בייגה) שוחט.[ראו קישורים]

הגשר האווירי - לדברי השר נתניהו, סחורות מסין ואסיה מגיעות היום לארה"ב ואירופה באמצעות מסילות ברזל העוקפות את דרום אפריקה. דרך נוספת היא, באמצעות משאיות העוברות בחלק הדרומי של תעלת סואץ.

בנקודה זו, מסביר השר נתניהו, יכולה ישראל להיכנס ולהשפיע על מאזן הייצוא האזורי כולו, דבר שיתן אותותיו גם על תפוקת המשק הכלכלי בירדן וברשות הפלשתינית. "ישראל יכולה לקבל חלק מתנועת הסחר באזור על-ידי גשר יבשתי דרך ים סוף לים התיכון, תוך שימוש במפרץ עוקף עקבה-אילת".

"הנמל אליו יגיעו הסחורות יהיה נמל אשדוד ויתכן גם נמל חיפה, כאשר לשם כך יש צורך בתשתית בעלות נמוכה - תוספת של מסילות ברזל מאשדוד על נחל צין, ובכך יחוברו שתי הנקודות: צין-אילת-עקבה", פירט נתניהו.

בהמשך הוא ממשיך ומפרט את התמורה של יישום פרויקט מסוג זה, אשר מתגבש בתקופה האחרונה. כן אמר, כי הקמת גשר יבשתי מסוג זה, תאפשר מעבר סחורות בין הודו לאסיה דרך ישראל. גם הפלשתינים, אמר, יוכלו להתחבר לקו, מה שיביא לפיתוח תעשייתי ועלייה בתעסוקה של אלפי מובטלים. תמורה נוספת היא קישור של נקודת המעבר לייצוא סחורות לאירופה, דבר שיהווה מוקד פיננסי ובינלאומי.

נתניהו ציין עוד, כי פנייה בנושא נעשתה לאמריקנים, "והם הביעו התעניינות, למעשה התלהבות", כך לדבריו. עם זאת, אמר, יש לבדוק את היקף הסחורות מהאזור, הרחבת תעלת סואץ והעלות בתשלום מס אשר יגבו על המדיניות המקושרת לנקודת המעבר. הדבר ייבחן ויועבר לאמריקנים כבר בשבועות הקרובים, אמר.

נתניהו: כבר השנה כל הציבור הישראלי יחוש בשינוי

בסקירה שערך השר נתניהו בוועדת הכספים, הוא פתח את דבריו בציינו את המצב הכלכלי ב-2003. לדבריו, מדובר בשנה שלישית של מיתון מתמשך כאשר הבורסה בצניחה והיקף ההוצאה הציבורית מגיע לכ-55% מהתמ"ג.

הדבר מחייב, כך לדברי נתניהו, הקטנת המגזר הציבורי והגדלת המגזר העסקי כאשר מטרות אלו יושגו על-ידי בלימת ההתדרדרות, העברת רפורמות ותחילתה של צמיחה מתונה.

שלב ראשון של עבודת הממשלה היא, קיצוץ הוצאות הממשלה, הפחתת שכר במגזר הציבורי, הפחתה בתשלומי העברה, הורדת מיסים' צמצום היקף העובדים הזרים, הפרטת אל-על, רפורמה בקרנות הפנסיה, וחקיקה לפיצול משק החשמל.

שלב שני של העבודה יתמקד בביטול מונופולים כאשר הראשונים לכך "יזכו" הנמלים, אחריהם משק הדלק, מים, חלב ודואר. ההפרטות המתוכננות ב-2004 הם בחברת בזק, בנק דיסקונט, בנק לאומי וצים. בנוסף מתכוונת הממשלה לנקוט בהפחתת המסים, המשך מגמת ההפחתה במס הכנסה ומתן הטבות מס למשקיעים. כן השקעה בתשתיות, הקמת כבישים מהירים, מערך רכבות ארצי, מתקני התפלה וגשר יבשתי.

בשלב האחרון מקווה הממשלה כבר לראות תחילת צמיחה מתונה, בורסה מזנקת ב-50% וירידה בריבית אג"ח ממשלתית בשיעור של 50%.

ח"כ שוחט התנגד לדבריו ואמר כי על השינויים מרחיקי הלכת שהממשלה מבצעת, אין בכך כדי להסיק שהמשק מזנק והצמיחה כבר פורצת. שוחט ציין עוד, כי אמנם נרשמה התאוששות קלה במשק, אך דבר זה נובע בעיקר מהרגיעה היחסית בביטחון, ולא נוכח שינוי כלכלי מהותי במשק.

גם ח"כ חיים אורון התנגד לדברי נתניהו ובתום דבריו התפרץ ואמר כי לחברי הוועדה מוצגים נתונים שקריים. ח"כ רוחמה אברהם קראה לשר האוצר ומנכ"ל משרדו להורות לאנשיהם להצביע על חלופות נוספות בבואם להציע קיצוצים במשרדי הממשלה השונים.

לטענת ח"כ אברהם, במסגרת חוק ההסדרים מציע האוצר קיצוצים במשרדי הממשלה באופן שרירותי ובלי להצביע על חלופות נוספות שיעמדו לעיניהם של חברי הוועדה. ח"כ אברהם אומרת שיש לשנות את השיטה לפיה, משרד האוצר יציע את אפשרויות הקיצוץ וחברי הוועדה הם אשר יחליטו היכן לקצץ.