שופטים רבים אינם מקיימים את הוראותיו של תיקון 113 לחוק העונשין, הדן בהבניית שיקול הדעת בענישה. כך אומרת (יום ד', 22.1.14) שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל.

ארבל התייחסה לגזר דין שנתנה שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה, צילה קינן, ובו התעלמה לחלוטין מהשלבים שקובע תיקון 113 לתהליך גזירת העונש. "דומה כי הימנעות מיישום הוראותיו של התיקון מקום שבו חובה על-פי חוק להחילן, או החלתן באופן חלקי בלבד, הפכו לתופעה שאינה נדירה בקרב חלק מבתי המשפט", היא אומרת.

לדברי ארבל, בתי המשפט נדרשים להסתגל לדרישות נוקשות מבעבר בנוגע לגזירת העונש וניתן להבין שיש "מחלות ילדות" בהטמעת השינוי. "ואולם, לא ניתן להעלים עין מהבעייתיות הכרוכה בתופעה של בתי משפט שנמנעים מהחלת הוראות החוק מקום שחובה להחילן, וזאת ביתר שאת כשעסקינן בדין הפלילי. אין צורך להרבות במילים על ההכרח שבהקפדה על קיום הוראות החוק, בפרט כאשר ניגשים אנו 'לגמול' למי שבחר להפר את החוק.

"גזירת הדין, כשנעשית בסטייה מן החוק או תוך יישומו החלקי, יש בה כדי לפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ולהעביר מסר בלתי רצוי ואף מסוכן לפיו החוק החרות אינו מחייב את בתי המשפט", מזהירה ארבל.

עוד היא אומרת, כי מצב זה מעמיד את ערכאת הערעור בפני התלבטות: האם להחזיר את התיק לערכאה הדיונית למתן גזר דין חדש בהתאם להוראות התיקון, ובכך לגרום עינוי דין ובזבוז זמן; או ליטול על עצמה מלאכה שאיננה מתפקידה. "מהלך זה גם הוא אינו חף מקשיים שכן גם בו יש משום חוסר יעילות, כמו גם פגיעה בזכות הערעור של הנאשם, שדינו נגזר למעשה על-ידי ערכאת הערעור. דילמה זו, על הקשיים שהיא מייצרת, ראוי שכלל לא תתעורר ובית משפט שלערעור לא ישקיע את זמנו בחיבוטים בה".

הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון בערעורים בנוגע למרוץ מכוניות פראי שהסתיים במותו של פעוט. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של אחמד יאסין על חומרת עונשו - עשר שנות מאסר. השופטים קיבלו את ערעורה של המדינה על קולת עונשו של מוחמד הוואש - בעניינו התעלמה קינן מתיקון 113 - והכפילו אותו לארבע שנות מאסר.

השופטים אסתר חיות ואורי שהם הסכימו עם ארבל. את יאסין והוואש ייצגו עוה"ד ס' איסלאם וח' בולוס, ואת המדינה - עו"ד ח' שוויצר.