מוחמד חג'אזי טוען כי האחות בחדר המיון בבית החולים הדסה הר הצופים השיבה לו בתגובה לשאלתו האם מדובר בהחלטה נכונה לשחרר את רעייתו הביתה שעה שהיא נראית חיוורת ומרגישה רע כי "ככל הנראה אשתך מפונקת ועליך להקדיש לה יותר תשומת לב". כעבור מספר שעות נפטרה רעייתו בת ה-19 בלבד.

הבעל, יחד עם הוריה של אשתו, אחותה ובנם המשותף, הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת נזקי גוף נגד המרכז הרפואי הדסה הר הצופים. במבוא לתביעה נאמר כי עניינה ברשלנות רפואית חמורה והיעדר כל זהירות במהלך הטיפול במנוחה, חנין חג'אזי, עת ביקרה אצל הנתבע לצורך טיפול רפואי.

לדברי התובעים, מהלך הטיפול נפל מכל סטנדרט רפואי מקובל, היעדר כל זהירות והיעדר התייחסות לנורות אדומות רבות שהיו מחייבות התייחסות מסיבית. בנוסף מדובר היה בשיקול דעת מוטעה ורשלני מצד רופאי בית החולים, ואי-התייחסות למצבה הרגיש והקריטי שהביא למרבה הצער למותה הטראגי של המנוחה בגיל צעיר כאשר כל החיים עוד לפניה.

לדברי התובעים, הרשלנות במקרה הנדון התבטאה בשחרורה של המנוחה בטרם עת מחדר המיון אל ביתה, וכי הנתבע ורופאיו נכשלו כישלון חרוץ בביצוע מעקב אחר מצבה ובטיפול בה, והובילו לפטירתה בהיותה בגיל 19 בלבד.

בכתב התביעה נאמר כי באחד הלילות של חודש דצמבר 2012 הגיעה המנוחה אל חדר המיון והתלוננה על כאבים במותן ימין שהופיעו מזה יומיים והחמירו לאחרונה. לדברי התובעים, למרות שהבדיקות הצביעו על מצב רפואי חמור הדורש התערבות רפואית אינטנסיבית, החליטו הרופאים לשחרר את המנוחה לביתה עם הערכה כי מדובר בדלקת שתן פשוטה שלצורך הטיפול בה די במתן טיפול אנטיביוטי דרך הפה.

בתביעה נאמר כי בעלה של המנוחה ביקש מהרופאים שלא לשחרר את רעייתו מאחר שהיא נראית לא טוב ומצבה אינו משביע רצון, אולם הרופאים הדאיגו אותו ואמרו לו כי אין לו מה לדאוג וכי הטיפול האנטיביוטי יביא לשיפור במצבה.

אולם במהלך הלילה, בהיותה בבית הוריה, התדרדר מצבה של המנוחה והיא הובהלה לבית החולים שערי צדק. על-אף הטיפול האינטנסיבי לו זכתה בשערי צדק, נאלצו הרופאים לקבוע את מותה לאחר שמערכות גופה קרסו טוטאלית.

לכתב התביעה צורפה חוות דעת של פרופסור פנחס הלפרין, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים איכילוב בתל אביב, לפיה הטיפול הרפואי לו "זכתה" המנוחה בין כתלי המרכז הרפואי הדסה הר הצופים היה נגוע ברשלנות חמורה, שעיקרה בהתייחסות לאבחנה של המנוחה כדלקת רגילה ופשוטה, ולהחלטת הצוות הרפואי לשחררה לביתה, שעה שהייתה צריכה טיפול אינטנסיבי ומעקב קפדני לאור מצבה החמור.

פרופ' הלפרין מצביע בחוות דעתו על שרשרת טעויות שהביאה לבסוף לפטירת המנוחה. לדברי התובעים, מאז מותה של המנוחה חרב עליהם עולמם וכתוצאה ממותה הטראגי והטראומה הקשה בעטיו, הם התמוטטו והם נזקקים לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים.

התובעים מבקשים מבית המשפט לפסוק להם פיצויים בסכום כולל של 5.7 מיליון שקלים שעיקרם נזק בשל "שנים אבודות", כאב וסבל, וקיצור תוחלת חיים.