שר השיכון,
אורי אריאל, קיבל, לפני צאתו לאושוויץ, טלית מיוחדת במינה, עם הבקשה: "לעשות קידוש השם באושוויץ ולהגיד את הקדיש עטוף בה".
הטלית הייתה שייכת לשלמה יום טוב האופט, ששרד את השואה, והוחבאה על ידו פעמים רבות במקומות שונים; לעיתים הוא אף טמן אותה באדמה ולאחר כחודש חזר לקחת אותה; לפעמים החביא אותה בברזנט או בדרכים אחרות. השר קיבל אותה כדי שיתעטף בה בעת הביקור באושוויץ וכדי שיתפלל עימה ויגיד דווקא שם, עטוף בה, את הקדיש.
באושוויץ הוציא השר אריאל את הטלית, אמר את הקדיש כשהוא עטוף בטלית והסביר לנוכחים את משמעותה. בדבריו הזכיר השר אריאל גם את קרובי משפחתו שנספו במחנות: "במחנות שהיינו היום נרצחו סבי מצד אמי משה, סבתי מצד אמי שרה, ודודי שמואל, יחד עם כל משפחתם הרחבה. לא נשאר מהם שריד". האופט אמר לשר אריאל: "אני נותן לך אותה לעשות קידוש השם באושוויץ ולהגיד את הקדיש כשאתה עטוף בה".
את הטלית קיבל שלמה האופט לפני השואה, כשהיה לבר מצווה, ובשואה הקפיד להתעטף בה ולברך עליה, כיוון שתפילין לא היה ניתן להשיג. הוא הצליח לברוח מאושוויץ, אך אביו, נחמן צבי האופט, לא הצליח לברוח ונספה בכ' בסיוון תש"ד (1944).
מבחינת משפחת האופט, הטלית המיוחדת הזו היא הדבר היקר ביותר שנותר למשפחה משם. הטלית עברה תהליך שימור וזו הסיבה שהיא במצב טוב גם כיום, כאשר היא בת למעלה מ-80 שנה.
לאחר השואה עלה שלמה יום טוב האופט והיה סגן ראש העיר בצפת מטעם הפועל המזרחי. אחר כך יסד את המועצה הדתית בצפת והיה יו"ר המועצה הדתית בעיר.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
