פותח חומר המפחית סיכון לאלצהיימר בסוכרתיים

חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים פיתחו חומר המפחית את הסיכון המוגבר לאלצהיימר ודמנציה בקרב חולי סוכרת.

מחקרים שנערכו במהלך השנים האחרונות הראו, כי רמות גבוהות של סוכר בדם, מהוות גורם סיכון לירידה בתפקוד המוח ולדמנציה מוקדמת. עוד נמצא, כי לחולי סוכרת יש סיכון כמעט כפול לפתח אלצהיימר בהשוואה לאנשים לא סוכרתיים.

כעת, חוקרים מהאוניברסיטה העברית מצאו את המנגנון שמגביר את הסיכון של חולי סוכרת לחלות באלצהיימר ודמנציה ופיתחו לראשונה חומר שצפוי להפחית את הסיכון שלהם לחלות במחלות אלה. החומר מוגן בפטנט אשר נרשם באמצעות "יישום", החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית.

החוקרים ערכו במחקר ניסוי על חולדות סוכרתיות, בראשות פרופ' דפנה אטלס מהמחלקה לכימיה ביולוגית שבמכון למדעי החיים ע"ש סילברמן באוניברסיטה העברית.

מנתוני המחקר עולה, כי לחולדות הסוכרתיות פעילות גבוהה של אנזימים המכונים MAPK קינאזות המעורבים בהנחיית התגובות התאיות למגוון גירויים, דבר הגורם לפעילות דלקתית בתאי המוח ולמותם של תאים. מהמחקר עולה, כי חולדות שקיבלו מדי יום במשך חודש זריקה של רוזיגליטזון, תרופה הנמצאת בשימוש להורדת סוכר, נהנו מירידה מובהקת בפעילות אנזימי ה-MAPK ובהיקף התהליכים הדלקתיים במוח. ממצא זה מהווה הוכחה חד-משמעית ראשונה לקשר שבין רמת סוכר גבוהה לתהליכים דלקתיים במוח.

פרופ' אטלס פיתחה שורה של מולקולות המחקות את פעולת החלבון תיורדוקסין שתפקידו להציל את התאים ממוות מוקדם הנובע מעקה חימצונית ויצירת רדיקלים חופשיים. המולקולות TXM נמצאו יעילות במודלים שונים והצליחו למנוע את הפעלתם של הקינאזות. אחת המולקולות שנבדקה במודל הסוכרתי הייתה TXM-CB3 אשר הצליחה להפחית משמעותית בקרב החולדות הסוכרתיות את פעילות האנזימים המעורבים בתהליכים הדלקתיים במוח ובהאצת מותם של תאי המוח.

מתוצאות המחקר עולה, כי המולקולה הצליחה כנראה לעבור את מחסום הדם-מוח ולשפר את מצבם של תאי המוח, על-אף רמת הסוכר הגבוהה ממנה סבלו החולדות.

לדברי פרופ' אטלס, "המחקר סולל את הדרך לטיפול מניעתי של נזקי סוכר גבוה ולהקטנת רמת הסיכון לחלות בדמנציה או אלצהיימר אצל חולי סוכרת או אנשים עם רמת סוכר גבוהה". "לאחר שהמולקולה שפיתחנו נוסתה בהצלחה בקרב חולדות, נוכל להמשיך לפתחה ולבחון את השפעתה גם על בני אדם", אמרה.

המחקר נתמך בחלקו על-ידי תוכנית נופר המנוהלת על-ידי מנהלת מגנט במשרד המדען הראשי במשרד המסחר והתעשיה. במחקר השתתפו ד"ר מייקל טרוס, הדוקטורנט משה-כהן-קוטנר בתמיכת הקרן על שם חיה ושלמה מרגלית והסטודנטיות לנה חומסקי והילה בן יהודה.