שלמה מור-יוסף: "הייתי מנכ"ל מצטיין"

מנכ"ל הביטוח הלאומי ומנכ"ל הדסה לשעבר, פרופ' שלמה מור-יוסף, הצהיר (יום ד', 12.2.14) כי לא לקח את הבונוסים שהוקצו לו מבית החולים. את הדברים אמר מור-יוסף בתום דיון שקיימה ועדת הכספים הבוקר על מצבו האקטוארי של הביטוח הלאומי.

עוד האשים מור-יוסף את נשות הדסה ואת האוצר על שהיו מודעים להידרדרות המתמשכת של בית החולים ולא עשו דבר ואף מנעו פתרונות בזמן אמת. זו הפעם הראשונה שבה מור-יוסף נתן הצהרה פומבית כתגובה לפרסומים, מהם עלה כי מאז סיים את תפקידו בהדסה קיבל כספים רבים מבית החולים. בדיון שעסק רובו במצב האקטוארי של הביטוח הלאומי, קרא שר הרווחה להפריד את קופתו של הביטוח הלאומי מקופת האוצר.

"עושים פרסונליזציה מהבעיה. 4 שנים הייתי מנכ"ל מצטיין של סורוקה, 11 שנים מנכ"ל מצטיין של הדסה ועכשיו שנתיים בביטוח הלאומי. הובלתי את הדסה לפסגות - רפואית, פיזית, בתשתיות ובמחקר. גייסתי תרומות מעל 1.5 מיליארד שקל והובלתי את בניית מגדל האשפוז - התשתית לרפואת החירום ל-50 השנים הבאות", אמר מור-יוסף.

"מערכת הבריאות בנויה על גירעון כשיטה. המקורות הציבוריים צריכים לגדול. המצג שנשות הדסה והאוצר מציגים, מגמתי במסווה של מסמך אוביקטיבי. מציגים את ההנהלות, את הרופאים והעובדים כבעיה. האוצר הוא חלק מרכזי ונשות הדסה מעורבים בכל דבר ועניין. מנהל הכספים שלהם משתתף בכל הפורומים בהנהלה. הבעלים צמצמו דרסטית את תרומותיהם ורוצים שהתספורת תהיה משכר העובדים. בית החולים לא יכול להתקיים ללא תרומת בעלים, רק מתשלומי קופות החולים", הוא הוסיף.

מור-יוסף אמר כי מצבו של הדסה היה ידוע וכי נתנו לו להידרדר: "נשות הדסה התנגדו לניסיון שלי לגייס כספים ישירות לבית החולים ואף להקמת ארגון ידידים בארץ. בית החולים מנוצל בצורה צינית לגיוס כספים לנשות הדסה. האוצר בכל הרמות היה מודע למצב. ב-2008 נפגשנו עם ראש הממשלה ויו"ר הדסה והוצע פתרון קצר טווח. ירושלים קיבלה מערכת רפואית בחינם. מחובת האוצר לתמוך ברגעי משבר בשותפות כולם. המחליף שלי נבחר ב-2011, ועכשיו מחפשים את רב החובל מלפני שלוש שנים. אם התמיכה הייתה ניתנת לפני שלוש שנים לא היינו מגיעים למצב הנוכחי, אך האוצר נכנס לפעולה רק כשהגוף גוסס. עד היום אין תוכנית הבראה מוסכמת. כדי להסיט את האש מהאמת מפנים אותה אליי, אל העובדים והרופאים והם לא הבעיה".

מור-יוסף אמר כי היצמדות להסכמי שכר מקובלת בישראל ואינה הבעיה: "הניסיון להפוך את העניין לאישי ולא ללאומי לא יצלח. שיפתחו את הסכם הפרישה שלי ואקבל על עצמי כל מה שיוחלט. שכחו לציין שאת הבונוסים שהגיעו לי כלל לא לקחתי".

בסיכום הדיון הודיע יו"ר הוועדה, כי בכוונתו להמשיך את הדיון בביטוח הלאומי, בהשתתפות מור-יוסף. "ביטוח לאומי הוא אחד המקורות העיקריים שממנו מקצצים בכל פעם שהדבר נדרש לצורך מטרות שונות. בטווח הארוך מ-2030 הביטוח לאומי צפוי להגיע לאיזון ומאז והלאה ייכנס לגירעון אקטוארי ולא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו וזה הדבר שצריך לעמוד לנגד עינינו כעת, על-מנת שנתחיל לפעול כדי למנוע משבר דוגמת הדסה גם בביטוח הלאומי".

סלומינסקי החל את סדרת הדיונים בעניין הביטוח הלאומי לאחר שלאחרונה, הוועדה נדרשה להסיט תקציבים ממנו למטרות שונות, בעיקר לביטחון וכן לאור בקשתם של חברי הכנסת סתיו שפיר, קארין אלהרר, גילה גמליאל ויצחק כהן.

"ב-2025 נתחיל להשתמש בכספי הקרן של הביטוח הלאומי"

ח"כ סתיו שפיר (העבודה) אמרה בדיון כי "הגירעון האקטוארי של הביטוח הלאומי הוא מחדל שאף אחד לא לוקח עליו אחריות ובני הדור שלי הולכים להיפגע קשה. לנו כבר לא יהיה את הביטוח הזה. הוא פשוט לא יתקיים ולכן צריך לדון בזה כבר עכשיו. לפני שבועות אחדים ועדת הכספים אישרה העברת 1.4 מיליארד שקל מהביטוח הלאומי לביטחון. חודש לאחר מכן, ראש הממשלה החליט להפחית את תשלומי המעסיקים לביטוח הלאומי. גם אנחנו רוצים להיטיב עם המעסיקים, אך תקציב הביטוח הלאומי לא אמור לשמש כקופה קטנה. יש להבטיח את עצמאות הביטוח הלאומי".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד), ביקשה לתקן את הדברים ואמרה, כי "ה-1.4 מיליארד שקלים היו עודף רישומי והועברו לאוצר, כי לא הייתה דרך להעביר את זה לביטוח לאומי. צריך לדון בטיפול המעמיק שנדרש לטווח הארוך בביטוח הלאומי. אין דיון אמיתי. לא פופולרי להעלות את גיל הפרישה אך צריך לעשות זאת. יש להגדיל את שיעור ההשתתפות בשוק העבודה ולהעביר אנשים מקצבה לעבודה".

שר הרווחה, מאיר כהן (יש עתיד) דרש להפריד בין קופת הביטוח הלאומי לקופת האוצר. "ב-2025 נתחיל להשתמש בכספי הקרן של הביטוח הלאומי וב-2042 נגיע לשבר גדול אם לא נקצץ קצבאות ועוד צעדים דרסטיים. כדי לא להגיע לכך, יש לבצע את ההפרדה מקופת האוצר. עדיין אין מדובר במצב קשה, אך מדי חודש הביטוח הלאומי משלם 2.7 מיליון תשלומים. יש להרחיב את התשתית של הדוחות האקטואריים, לא פעם בחמש-שבע שנים, אלא כל הזמן. הביטוח הלאומי הוא הרבה מעבר לחילוקי הדעות הפוליטיים, זו קופה של אזרחי ישראל ואסור לגעת בה ואם הדבר נדרש שיתחייבו בחקיקה שהכסף חוזר לאחר זמן ושיודיעו מראש מאיזה מקורות הכסף יוחזר".

"לבחון את הקשר בין קופת הביטוח הלאומי למדינה"

בהתייחסו לנושא זה מתוקף תפקידו כמנכ"ל הביטוח הלאומי, אמר מור-יוסף כי עד 2010 היה עודף תפעולי בביטוח הלאומי שהושקע בקרן לדורות הבאים, אך גם שינוי דמוגרפי לרעה וגם הכנסת הגדילו את זכויות האזרחים והקצבאות.

"יש לבחון את הקשר בין קופת הביטוח הלאומי למדינה. לכאורה כל שנה לא משלמים 3 מיליארד שקל אז הקופה הייתה צריכה לגדול, אלא שהכסף שלא מוציאים מהביטוח הלאומי לא נשאר אצלו אלא עובר לאוצר, לאיזון תקציב המדינה. הקרן לדורות הבאים הזאת היא תקציבית רישומית, זה לא כסף פיזי. שלפחות מול אחת הקצבאות ארוכות הטווח יעמוד כסף אמיתי. חשבון בנק עם כסף לטובת הציבור ולא תקציב רישומי. ב-2014 חב הביטוח הלאומי 72 מיליארד שקל לחשבונות הבנק של האזרחים, זה כסף אמיתי".

סגן ראש אגף התקציבים, משה בר-סימן-טוב, אמר כי יש לדאוג לאיזון מבנה ההוצאה של הביטוח הלאומי ולקחת בחשבון שינוי דמוגרפי עמו מתמודד כל העולם המערבי. "יש עלייה בתוחלת החיים ובישראל גם ישנו שיעור גדל של אי-השתתפות בשוק העבודה. הפתרון יהיה בהגדלת גיל הפרישה והגדלת השתתפות גברים חרדים ונשים ערביות בשוק העבודה. עוד תופעה בישראל, היא העלייה ממדינות חבר העמים ועוד מקומות והצורך להקצות קצבאות לעולים".