39 דייגים שהפסידו בתביעות שהגישו בטענה למחלות בהן לקו בשל זיהום מי הקישון, ישלמו לצדדים הזוכים שכר טירחה והוצאות בסכום כולל של 4.6 מיליון שקל. כך קבע (9.2.14) סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, רון שפירא.

בין הנתבעים היו כרמל אולפינים, גדיב, גדות כימיקלים, בתי הזיקוק ואיגודי ערים בחיפה. הנתבעים שלחו הודעות צד ג' ל-51 צדדים נוספים. בתיק התקיימו 255 ישיבות ונרשמו למעלה מ-23,000 עמודי פרוטוקול.

שפירא מציין: "חלק גדול מהתובעים (39 התובעים שנותרו מתוך 50 התובעים אשר הגישו את התביעות במקור) כלל לא הוכיח את התשתית העובדתית שנטענה על ידם בכל הנוגע לחשיפה למי מעגן הקישון. לגבי חלק מהם התברר כי נחשפו למי הקישון בצורה זניחה. התברר שבין התובעים, שהצהירו על עצמם כדייגים מקצועיים שנמל הבית שלהם הוא מעגן הדייג בקישון, נמנים גם דייגים מעכו, מיפו ומאשדוד.

"כן התברר שעם התובעים נמנים גם כאלה שעסקו בדייג כתחביב בלבד, גם דייגים שחדלו מעבודה במקצוע זה קודם לשנת 1970 (מועד שאליבא התובעים לפניו הקישון היה נקי ובלתי מזוהם) וגם כאלה שעסקו בדייג לעיתים נדירות באופן מזדמן ועבדו בעבודות קבועות אחרות".

שפירא אומר, כי החליט שלא לחייב את הדייגים במלוא הוצאותיהם של הנתבעים, וזאת תוך התחשבות במצבם הכלכלי, בכך שמדובר בסוגיה בעלת חשיבות ציבורית ולנוכח העובדה שהנתבעים לא הוכיחו מה היו הוצאותיהם בפועל. הוא השתמש כבסיס לחישוב בכללי השכר של לשכת עורכי הדין, למרות שהדגיש שהוא משער שהתשלום בפועל היה גבוה יותר.

שפירא קבע, כי הוא מעמיד את שווי התביעה על 6 מיליון שקל ופוסק שכר טירחה של 10% בתוספת 1,000 שקל לישיבה לכל אחד מהנתבעים ומצדדי ג' שהתביעות נגדם נדחו, דהיינו 223,000 שקל (שתי הישיבות הראשונות הופחתו בהתאם לכללים). עוד הביא שפירא בחשבון מיהם צדדי ג' להם היו הוצאות, מי יוצגו בידי אותו עורך דין ומי יוצג בידי המדינה. לכל אלו הוסיף שפירא הוצאות, בעיקר בגין חוות דעת מומחים.

עוד קבע שפירא, כי 30 התובעים שכלל לא עסקו בדיג בקישון או שעסקו בו כתחביב בלבד, ישאו ב-90% מההוצאות, ואילו תשעת הדייגים שאכן פעלו בקישון ישאו ב-10% מהן. לפיכך, כל אחד מ-30 הראשונים ישלם הוצאות של 138,000 שקל, ואילו כל אחד מתשעת האחרונים - 51,000 שקל.