|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חברת עורכי דין עזריאלנט לישראל הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה להורות לגרושתו של בעלים של מודיעין אזרחי, להמציא לה את הסכם הגירושין עליו חתמה עם בעלה לפני שלוש שנים. זאת על-מנת שתוכל לחשב את שכר הטרחה המגיע לה ממנה בגין פועלה בייצוגה אותה בהליכי הגירושין.
בתביעה נאמר כי הסכם שכר הטרחה קובע כי על האישה יהיה לשלם לעורכי דינה שכר טירחה באחוזים מהרכוש שתקבל מבעלה במסגרת הגירושין. ברם, לדברי התובעת, המתמחה בתחום הגירושין, מאחר שהאישה הסתירה ממנה את היקף הרכוש שקיבלה מבעלה במסגרת הסכם הגירושין, אין באפשרותה לחשב את סכום שכר הטרחה המגיע לה לצורך קביעת סכום תביעת שכר הטרחה העתידית, ועל כן מוגשת תחילה תביעתה זו למתן חשבונות.
בתביעה נאמר כי האישה הודתה בכך שבינה לבין בעלה נחתם הסכם גירושין אצל מגשרת לפי חוק יחסי ממון. משמעות הדבר, טוענת התובעת, הינה כי האישה קיבלה מחצית מרכושו של בעלה וכי התגרשה ממנו בפועל.
בתביעה נאמר כי מהודאתה זו של האישה עולה, כי קיומו של מסמך הסכם הגירושין ומסמכים רלוונטיים נוספים אינו מוטל בספק, וכי התקיימו הנסיבות לתשלום שכר הטרחה הקבוע בהסכם שכר הטרחה.
לדברי התובעת, כאשר ביקשה במסגרת הליכים קודמים שהתקיימו בינה לבין הנתבעת בסוגיית תוקפו של הסכם שכר הטרחה, לעיין בהסכם הגירושין ובמסמכים נוספים המעידים על היקף הרכוש שקיבלה הנתבעת מבעלה, טענה האישה כי מסמכים אלה יהיו רלוונטיים רק לאחר שייפסק, אם ייפסק, כי הסכם שכר הטרחה תקף.
לטענת משרד עורכי הדין עזריאלנט, בית המשפט פסק בשתי ערכאות כי הסכם שכר הטרחה תקף, ועל כן על הנתבעת למסור לו את הסכם הגירושין לצורך חישוב שכר הטרחה המגיע לו באחוזים מהרכוש שקיבלה מבעלה במסגרת הגירושין.
לדברי התובעת, במועד התקשרותה של הנתבעת עמה בהסכם ייצוג באוקטובר 2010, סרב בעלה להעניק לה חלק ממשי מהונו העצום הנאמד בעשרות מיליוני שקלים, והסכים להעניק לה חלק זעום מהרכוש בלבד.
ברם, לאחר שהתובעת השיגה עבור הנתבעת הישגים משפטיים ניכרים אשר בזכותם בעלה נאלץ לתת לה מחצית מרכושו הרב, ניערה הנתבעת את חוצנה מהתובעת, ויצרה מראית עין שקרית של חזרה לשלום-בית בר-קיימא עם בעלה ללא הסכם כספי.
זאת למרות שבפועל על-פי הודאתה היא התגרשה מבעלה וחתמה עמו על הסדר כספי לפי חוק יחסי ממון שהקנה לה מחצית מהונו הרב, וכך בחוסר תום לב סירבה לשלם לתובעת את שכר טירחתה.
לכתב התביעה מצורף נספח המהווה את הסכם שכר הטרחה שנחתם בין הצדדים וממנו עולה כי שכר הטרחה יהיה כדלקמן: 0% ממיליון השקלים הראשון, 15% מכל סכום נוסף עד גבול של 10 מיליון שקלים ו-6% מכל סכום נוסף. בהסכם נקבע כי היה ותחליט הנתבעת לחזור לשלום-בית בר-קיימא יעמוד שכר הטרחה על סך 428,000 שקלים.