גרעון של 21 מיליון שקל לליכוד בקמפיין <br>

גרעונות מצרפיים של 45 מיליון שקל לסיעות שהתמודדו בבחירות לכנסת ה-19, כאשר הליכוד ביתנו לבדו סיימה את הקמפיים בגרעון של 21 מיליון שקל. כך מגלים הנתונים שמפרסם (יום ד', 26.2.14) מבקר המדינה, יוסף שפירא. הדוח כולל ביקורת חריפה על הוצאות כנס פתיחת קמפיין הליכוד וקנסות על הבית היהודי, התנועה ובל"ד בשל חריגה מכללי מימון המפלגות.

ש"ס סיימה את הבחירות האחרונות עם גרעון של 12.3 מיליון שקל. התנועה בראשות ציפי לבני רשמה גרעון של 7 מיליון שקל, הבית היהודי הגיעה לגרעון של 6 מיליון שקל, אגודת ישראל - 4.8 מיליון שקל, עם שלם (הרב חיים אמסלם) הגיעה לגרעון של 4.4 מיליון שקל. בל"ד רשמה גרעון של 2.4 מיליון שקל, עוצמה לישראל (אריה אלדד ומיכאל בן-ארי) רשמה גרעון של 2.3 מיליון שקל, ורע"מ-תע"ל - 2.2 מיליון שקל. לעומת זאת, ליש עתיד של יאיר לפיד נותר עודף של 10 מיליון שקל בעקבות הישגה המפתיע, וקדימה רשמה עודף של 6 מיליון שקל.


אין להתנות תשלום בהצלחה


הבית היהודי נקנסה ב-380,000 שקל בשל אי-רישום נאות של הוצאות בסך 9.6 מיליון שקל. לדברי שפירא, "הרישום בחשבונות הסיעה נעשה על-פי חשבוניות בסכום כולל ומסמך עקרונות תמציתי ממנו לא ניתן היה להבין אלו שירותים הייתה אמורה הסיעה לקבל ממנהל הקמפיין. לגבי חלק ניכר מהוצאה זו לא הוצגו בפני הביקורת אסמכתות ותיעוד נלווים שיש בהם כדי להבהיר את היקף השירותים והפרסומים בפועל וכיצד בוצע תחשיב עלותם. בנוסף, לא הומצאו דוחות פעילות או פרוטוקולים אשר מאפשרים לבחון אילו שירותים סופקו לסיעה ולבחון את סבירות התמורה ששולמה ביחס לשירותים שסופקו בפועל".

בל"ד נקנסה ב-160,000 שקל משום ש"לא הקפידה על שמירת אסמכתות לגבי הוצאות בסך 2.5 מיליון שקל בקשר לשירותים שקיבלה ולפרסומים שהוזמנו על ידה ובקשר לכנסים שערכה ולמטות ששכרה". התנועה נקנסה ב-140,000 שקל משום שהוצאותיה עלו על התקרה הקבועה בחוק, ושפירא לא קיבל את טענתה לפיה היה צורך להעניק לה מקדמה לפי מספר חבריה לאחר שהתפלגה מסיעת קדימה. עוצמה לישראל ועם שלם נקנסו ב-10,000 שקל כל אחת בשל הגרעונות שצברו.

הדוח עומד גם על מספר סוגיות עקרוניות. בין היתר קובע שפירא, כי אסור לסיעות להתנות תשלומים בכך שיקבלו מימון בחירות - או במילים אחרות: בכך שיצליחו בבחירות. לדבריו, הצלחה בבחירות אינה משנה את כמות העבודה שהושקעה לפניהן, והתניית התשלום בהצלחה עלול לגרום לשחיתות. לפיכך מזהיר שפירא, כי להבא הוא עשוי להטיל קנסות על סיעות שיחתמו על התקשרויות כאלו.


ערבויות ייחשבו לתרומות


שפירא גם החליט, כי מעתה ייחשבו ערבויות הניתנות לסיעות כתרומות לכל דבר. לאור זאת, לא ניתן יהיה לקבל ערבויות ממי שאינם ישראלים ומתאגידים, וסיעות שלא יפרסמו את פרטי נותני הערבויות יהיו צפויות לקנסות. שפירא מנמק:

"אין חולק כי עצם העמדת ערבות לטובת הסיעה מהווה תרומה ישירה ומשמעותית לסיעה ולסיכויי קמפיין הבחירות לבחירת נציגיה לכנסת, ולכן מן הראוי להחיל עליה את הכללים והמגבלות שנקבעו בחוק בהתייחס למקור התרומות. יתר על כן, ברגע שתחולט ערבות לצורך פירעון הלוואה, ממילא נחשב סכום החילוט לתרומה, לכל הדעות, וחלים עליו המגבלות שנקבעו במפורש בחוק ביחס לתרומות, על כל הנובע מכך. בדיעבד ערבות עשויה כאמור להפוך לתרומה. ניסיון החיים מלמד כי מצב זה אינו נדיר כלל ועיקר, ומהווה אפוא בסיס להטלת מגבלות על ערבים, בדומה למגבלות על תורמים".

קביעה נוספת: "סיעה אשר לא תרשום בספריה הוצאה בגין העסקת פעילים, שניהול או ייעוץ במשמעותם הרחבה הם בגדר עיסוקם הרגיל, בתפקידי ניהול או ייעוץ כמתנדבים, אראה בשווי התמורה המגיעה לכל אחד מהם, תרומה בהיקף העולה על המותר", דבר שיאפשר למבקר להטיל קנס על אותה סיעה.

הדוח מגלה, כי כמה סיעות השתמשו בכספי המימון הממלכתי לתשלום קנסות על תליית מודעות בניגוד לחוק ועל שכירת עורכי דין שטיפלו במקרים אלו. כספי המימון לא נועדו למטרות אלו, מדגיש שפירא, ולכן "על הסיעות אשר מתמודדות על הזכות ליטול חלק בחקיקת חוקי המדינה לעשות כל שביכולתן על-מנת להימנע מפעילות בניגוד לחוקיה, וממילא מהצורך בתשלום קנסות בגין פעילות מעין זו. לשם כך על הסיעות לגבש נהלים ברורים ולהטמיעם בקרב פעיליהן ועובדיהן, על-מנת למנוע הישנות מקרים בהם נתלות מודעות תוך הפרת חוקי עזר עירוניים, ונעשה שימוש בכספי ציבור למימון קנסות, במקום למטרה לה יועדו".

שפירא גם עומד על תוצאה אבסורדית, כלשונו, בה סיעה שיוצגה בכנסת היוצאת ואינה מתמודדת שוב, מקבלת מימון להעסקת חברי ועדות קלפי מטעמה. בבחירות לכנסת ה-19 קיבלה אחת הסיעות למעלה ממיליון שקל בצורה כזו, ושפירא קורא למחוקק לשנות את החוק כדי למנוע מצב זה.