קברו של חלל ממלחמת יום הכיפורים לא ייפתח לצורך בדיקה גנטית לבירור זהותו. כך קובע (יום ד', 26.2.14) בג"ץ.
נסים טייב היה חייל במוצב החרמון כאשר נכבש בידי הצבא הסורים עם פרוץ המלחמה. לאחר המלחמה התגלה קבר אחים ליד המוצב ובו חמש גופות, וצה"ל זיהה אותן - כולל גופתו של טייב. ואולם, בני משפחתו לא השלימו עם הקביעה וטענו שהוא נפל בשבי הסורי. לאורך השנים ביצע צה"ל שורה ארוכה של בדיקות וחקירות, וקבע שטייב קבור בהר הרצל בקבר הנושא את שמו.
בני המשפחה ביקשו לפתוח את הקבר כדי לבצע בדיקה גנטית, שתקבע אחת ולתמיד האם אכן יקירם הוא הטמון בו. השופט
אליקים רובינשטיין מנתח באריכות את הבדיקות שנעשו בעבר, וקובע שלא קיים ספק בדבר העובדה שטייב קבור באותו קבר - במיוחד לנוכח זיהוי טביעות אצבעותיו.
רובינשטיין מוסיף: "ייתכן הייתי נוטה לקבל את הבקשה לפתיחת הקבר חרף שאלות כבודו הסגולי של המנוח ושאלות ציבוריות מובהקות, אילו היה ספק של ממש בזיהוי; אך להבנתי אין כזה, חרף התקלות שקרו בתקופת המלחמה ומייד לאחריה. בסופו של יום, השאלה המרכזית שיש להידרש אליה מטבע הסוגיה היא, הישנו ספק המצדיק פתיחת הקבר חרף השיקולים הנוגדים, ותשובתי היא כאמור". עוד הוא מציין, כי אם יתברר שהקבור אינו טייב - יהיה צורך לפתוח את קבריהם של ארבעת החללים האחרים, ומשפחותיהם הרי אינן צד להליך.
רובינשטיין מסיים: "אנו מבינים מאוד ללב המשפחה, נוכח הנסיבות שתוארו מעלה - אך מבקשים אנו לשכנעה כי אין מקום לפתוח את הקבר. זהו קברו של ציון טייב ע"ה, והדברים נאמרים אחר עיון בלב פתוח, וזו הכרעתנו. אומר רק בנימה אישית, כי נדרשתי לכך כאילו היה זה בן משפחתי".
השופטים
יצחק עמית ו
נעם סולברג הסכימו עם רובינשטיין. את בני המשפחה ייצגו עוה"ד שלמה צפורי ושלמה רכבי, ואת המדינה - עו"ד ענר הלמן.