מפקד במג"ב תובע על תלונת כזב של הטרדה

מפקד מחנה של משמר הגבול בצפון הארץ הגיש תביעת דיבה כנגד שוטרת מג"ב שהעלילה עליו כי הטריד אותה מינית. זאת לטענתו במסגרת קנוניה שנרקמה כנגדו על-ידי קולגות שלו, קצינים ביחידתו, על-רקע אי-סדרים ועבירות שבוצעו על ידם וניסיונו להשליט סדר ומשמעת. בנוסף נתבעת משטרת ישראל על החלטתה להעמידו את התובע לדין משמעתי למרות שהאמת הייתה ידועה.


התובע רס"מ עיסאם דגש(49) שירת בזמנים הרלוונטיים לתביעה בתפקיד מפקד מחנה בפלוגת צפון קו- תפר אזור ואדי עארה. לדבריו הוא גילה אי-סדרים ועבירות שבוצעו על-ידי קצינים ביחידתו והחליט להפגין תושייה, לעמוד על המשמר ולהילחם בכל כוחו בעבירות אלה, ולהשליט סדר ומשמעת.

לדברי התובע, התנהלותו זו לא הייתה לשביעות רצונם של אותם קצינים ואלה רקמו כנגדו תוכנית זדונית ושטנית במסגרתה התלוננה אחת השוטרות בבסיס בפני מפקדה על כך שהוא הטריד אותה מינית, וכל זאת במטרה לפגוע בשמו הטוב ובקריירה המשטרתית שלו.

לטענתו, בעקבות תלונותיה השקריות של השוטרת נפתחה חקירה כנגדו ואף נשקל להעמידו לדין פלילי. לדבריו הוא נשאב אל תוך מערכה בה נאלץ להיאבק על חפותו ולטהר את שמו. ואולם ההר הוליד עכבר ובתום החקירות והבירורים התבהרה התמונה וחפותו הייתה ברורה לכולי עלמא.

חרף זאת, נטען בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בנצרת המשיכה משטרת ישראל בהליכים כנגדו והוחלט להעמידו לדין משמעתי באשמת התנהגות שאינה הולמת שוטר וזאת ללא שום אינדיקציה לאשמה כלשהי מצדו.

לדברי התובע, באמצעות עו"ד שאדי ערטול, הוא לא הסכים להצעת המשטרה לרישום הערה בתיקו האישי בתמורה לאי העמדתו לדין משמעתי, מאחר שמשמעה של הערה זו הינה חסימת דרכו המקצועית ומעין אות קיין על מצחו. אשר על כן החליט התובע להילחם עד לזיכויו המלא.

התובע נשפט בפני דן יחיד אשר זיכה אותו מכל אשמה וקבע לאחר עיון בכל חומרי החקירה כי מדובר בקנוניה שנרקמה כנגדו על-ידי קולגות שלו לשם הדחתו מתפקידו. בתביעה נאמר כי במהלכה של החקירה שנמשכה מספר חודשים הועבר התובע מיחידתו, קידומו נפגע, וסבל רב היה מנת חלקו וחלקם של בני ביתו.

לדברי התובע בירור מעמיק יותר טרם פתיחת ההליכים כנגדו או לאחר מכן לאחר השלמת החקירה היה מגלה כי המדובר בתלונות סרק ובקנוניה כפי שנקבע בסופו של יום, דבר אשר היה ברור לכולי עלמא מלבד המשטרה אשר משום מה התעקשה לנהל הליכים כנגדו.

לטענת התובע האשמות חמורות אלה גרמו לפגיעה אנושה בשמו, בכבודו, ובאמון שרחשו לו בני משפחתו ומקורביו, וכי למרות זיכויו ימשיך להתנוסס אות קיין על מצחו.

לטענת התובע הנתבעים גרמו לו לצער, בושה, סבל נפשי, ועוגמת נפש רבה. בנוסף הוא הפך לפגוע ונרדף על-ידי הבריות ואף ספג קללות וגידופים מהבריות. כמו-כן הקריירה המשטרתית והצבאית המפוארת שלו נפגעה אנושות וקידומו נעצר.

התובע מעריך כי הפיצוי הראוי על הנזקים שנגרמו לו הינו מיליון שקלים לפחות, ואולם מטעמי אגרה החליט להעמיד את סכום התביעה על סך של 300,000 שקלים תך שמירת זכותו לשוב ולהגדיל את הסכום הנתבע בעת שיוכל להשלים את תשלום האגרה, וזאת עד למלוא תקרת סמכותו של בית המשפט.