אי-פנייה לפני ייצוגית תפחית את הגמול והשכר

הימנעות מפנייה לגורם הנתבע לפני הגשת בקשה לתביעה ייצוגית, עשויה להיות גורם שיביא להפחתת הגמול לתובע ושכר הטירחה לבאי-כוחו. כך אומרת (יום ב', 3.3.14) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר מיכל אגמון-גונן.

דרור הולנברג הגיש בקשה לתביעה ייצוגית נגד עיריית הרצליה, בטענה שהיא מחשבת את ריבית הפיגורים על חובות ארנונה בריבית דריבית במקום בריבית צמודה. בעקבות הגשת הבקשה הודיעה העירייה שהיא מפסיקה את החיוב בצורה זו, והדיון התמקד בשאלת הגמול ושכר הטירחה, כאשר הולנברג ביקש (בהתאמה) 20,000 שקל ו-483,000 שקל, ועוד הוצאות בסך 18,000 שקל.

אגמון-גונן אומרת, כי אם היה הולנברג פונה לעירייה לפני הגשת הבקשה, ייתכן שהתהליך כולו היה מתייתר, שכן תביעות זהות כבר הוגשו והתקבלו נגד רשויות מקומיות אחרות. הדבר היה חוסך כספים לקופת העירייה, שהיא קופת הציבור, וגם מביא להפסקה מוקדמת יותר של הגבייה הבלתי-חוקית. עוד מציינת אגמון-גונן, כי הגשת התביעה לא הייתה מלווה בטירחה של ממש, שכן באי-כוחו של הולנברג - עוה"ד ריחאן נג'אר ובאסל אבו-דריס - הגישו חלק מהתביעות הקודמות. מאותה סיבה גם לא היה כל סיכון בהגשת התביעה.

בהתחשב בעובדה שהגשת התביעה אכן הביאה בסופו של יום לתועלת לתושבי הרצליה, פסקה אגמון-גונן גמול של 10,000 שקל להולנברג ושכר של 30,000 שקל לבאי-כוחו. היא דחתה את הבקשה להחזר הוצאות משום שלא הוגשו ראיות שיתמכו בה. את העירייה ייצגו עוה"ד אילנה בראף-שניר ושי שמאי.