כל ישראלי שלישי (34%) מאמין כי מצבו כצרכן בשנת 2013 היה פחות טוב בהשוואה למה שהיה בעבר. כך עולה (יום ג', 11.3.14) מסקר חדש שערכה רשות ההסתדרות לצרכנות לקראת יום הצרכן הבינלאומי שיצוין בסוף השבוע הקרוב (15.3) ברחבי העולם.
על-פי הסקר, שנערך באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, 18% מכלל המשיבים אף הדגישו כי מצבם כצרכנים הפך ל"הרבה פחות טוב" בהשוואה לעבר ורק 1.3% מהמשתתפים בסקר, דיווחו כי מצב הצרכנים ב-2013 היה "הרבה יותר טוב" בהשוואה לשנים קודמות.
מבדיקת התשובות של כל משתתפי הסקר, שלדעתם 2013 הייתה שנה פחות טובה לצרכנים הישראלים מאשר קודמותיה, כל משיב רביעי (25%) תולה את ההרעה ב"היעדר אכיפה מספקת של חוקי הצרכנות על-ידי השלטונות". 23% נוספים טענו כי לדעתם מצב הצרכנים במהלך השנה האחרונה נעשה פחות טוב בעיקר בשל "המחסור בחקיקה המגנה על צרכנים וזכויותיהם".
רוב הישראלים (72%) שהשתתפו בסקר לא כל כך סומכים או כלל לא סומכים על הרשויות בכל הנוגע להגנה על זכויות הצרכנים. 19.7% דיווחו כי הם די סומכים על הרשויות ורק 3.1% מהישראלים עדיין מוכנים להפקיד את אמונם ברשויות הממשלתיות בעניין שמירת זכויותיהם כצרכנים.
עו"ד ירון לוינסון, מנכ"ל ההסתדרות לצרכנות, מסביר כי הזהירות שמגלים הישראלים בעניין זכויות הצרכן שלהם, היא גם פרי העלייה במודעות לנושא. "בשנים האחרונות, הצרכנים בארץ נהנים מנגישות גבוהה יותר למידע אשר משפרת באופן ניכר גם את ההתנהלות הצרכנית שלהם. מצד שני, ממצאי הסקר הם איתות חשוב למקבלי ההחלטות על כך שקיים צורך מהותי להגביר את האכיפה בתחום הצרכנות, גם כדי להרתיע את העוסקים אשר מפרים את זכויותינו הצרכניות אבל גם כדי להשיב את אמונו של הציבור ברשויות הממשלתיות".
המודעות הצרכנית אומנם עולה אבל יש דברים שכנראה לא משתנים. כך למשל, רק 20.4% מכלל הישראלים נוהגים לקרוא את כל תנאי ההסכם בעסקות שבהן מעורב מסמך כתוב, כגון רכישת פוליסת ביטוח, לקיחת הלוואה או הצטרפות לשירותי
סלולר. 19.6% מודים כי הם לא תמיד קוראים את ההסכם לעומק, 16.5% קוראים רק חלק מההסכמים, 21.5% מדווחים שבד"כ אינם מתעמקים יותר מדי בהסכמים ו-22% מהישראלים חותמים על ההסכמים בלי לקרוא אותם בכלל.
"חייבת להיות גם אחריות של נותן השירות"
"במקרה זה לא ניתן לתלות את כל האשמה על צווארם של הצרכנים", מסביר עו"ד לוינסון. "חייבת להיות גם אחריות של נותן השירות להנגיש לצרכן מידע בשפה שהוא יכול להבין. לעתים, ההסכמים שאנו חותמים עליהם כל כך מאיימים ברמת הפירוט שלהם עד שקשה להאמין שמישהו בכלל קרא את כל ההסכם מלבד האדם שכתב אותו. בחלק מהמקרים, בייחוד כשההסכם כתוב לא בשפת אמו של הצרכן, הניסוחים מייצרים קושי רב לממש את מלוא זכויותינו. עד שיימצא פתרון טוב יותר, ההמלצה היא תמיד לברר כמה שיותר פרטים ולא להסס לבקש הסבר נוסף בעל פה".
לקראת יום הצרכן הבינלאומי, רשות ההסתדרות לצרכנות בדקה סוגיות נוספות שנוגעות לזכויות הצרכנים בארץ. כך למשל, נבדקה גם בסקר התייחסותו של הציבור הרחב להוראה של משרד התקשורת שחייבה לאחרונה את החברות הוט ויס, להציע ללקוחותיהן חבילה צרה הכוללת 20 ערוצים ב-120 ₪. על-פי ממצאי הסקר, כל ישראלי רביעי לפחות (26.1%) חושב או בטוח מתכוון לעבור בקרוב לחבילה הצרה.
מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות מדגיש כי "לא פעם, הידע שלנו על זכויותינו כצרכנים, יכול להשפיע לא רק על הארנק אלא גם על סוגיות מהותיות אחרות, חשובות לא פחות. דוגמה לתחום שעלה לאחרונה לכותרות ועשוי להיות מושפע מכך הוא עניין הבטיחות האישית". כך לדוגמה, לפי הסקר: 37.7% מהישראלים לא יודעים ומעולם לא שמעו על כך שקיים חוק המורה על חברות הגז לבצע בדיקה תקופתית למערכת הגז הביתית ללא תשלום, אחת לחמש שנים לפחות. המשיבים שמשתייכים לקבוצה זו, דיווחו גם שבחמש השנים האחרונות אף נציג מחברת הגז שלהם לא הציע להם לבצע את הבדיקה.