לואי אלעברה, שהיה עצור משך 3.5 חודשים ושהה משך שנה תמימה במעצר בית בחשד לשותפות בביצוע התפרצויות לבתי מגורים באזור הצפון וביצוע הונאת כרטיסי אשראי והוכרז לבסוף כחף מפשע, הגיש תביעת פיצויים כנגד משטרת ישראל. לתביעה צורפו רעייתו של אלעברה ו-5 מבין 8 ילדיהם.
במבוא לתביעה נאמר כי מדובר באזרח ישר, תמים ונקי כפיים, איש משפחה מכובד וידוע בעירו אשר נעצר והושלך לכלא על לא עוול בכפו, וכי רק בחלוף 15.5 חודשים חזרה בה התביעה מכתב האישום כנגדו לאחר שהתברר לה כי הוא אינו האדם אותו היא מחפשת, וכל מעצרו היה לשווא.
עוד נאמר במבוא לתביעה כי התובע נעצר עקב טעות בזיהוי וכי רק לאחר תלאות אין סוף ועינויים פיזיים ונפשיים הוסרה עננת החשד מעליו, וכתב האישום בוטל ביוזמת התביעה.
בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בירושלים נאמר כי גם גורלם של רעייתו וילדיו של התובע התאכזר אליהם עקב עננת החשד הכבד שהוטלה על אבי המשפחה. לאישה נגרמו נזקים נפשיים וגופניים והיא נפלה לבור של חובות, ואילו ילדיהם סבלו התעללויות, בושות, והשפלות קשות מילדי הסביבה והילדים במוסדות החינוך אותם פקדו.
לדברי התובע בן דודו היה זה שהפליל אותו וכי במהלך מעצרן הוכנס לתאו מדובב אשר בדרכים פתלתלות הצליח להפילו ברשתו ולסחוט ממנו הודאה בחשדות נגדו. ואולם המשטרה מצאה לבסוף לבצע בדיקה מדוקדקת יותר באמצעים טכנולוגיים הנמצאים ברשותה, מהם עלה כי חלה טעות בזיהוי וכי התובע הינו חף מפשע.
בתביעה מצוין כי התובע נעצר בעקבות זיהוי שגוי של תמונתו כפי שהופקה ממצלמת אבטחה באחד הכספומטים וכי הוא הכחיש לכל אורך חקירתו כי ביצע עבירה כלשהי. לטענתו המשטרה ביצעה חקירה רשלנית ובלתי מקצועית ונכשלה לגלות כי המדובר בעלילה.
בתביעה שהוגשה באמצעות עו"ד
משה זינגל נאמר כי בשל מעצר השווא של אבי המשפחה נקלעה המשפחה למצוקה כלכלית ולהרס מעמדם בקרב הקהילה.עד עצם היום הזה נאמר בתביעה בני המשפחה מבוזים ומושפלים עד עפר במיוחד לאור מה שנחזה בעיני הסביבה כי בביתם מתגורר גנב ועבריין דבר שהינו "כבד" ביותר במגזר הערבי החרד לכבודו.
בית המשפט מתבקש לפסוק לתובע ולבני משפתו פיצויים בסכום של למעלה מ-2.5 מיליון שקלים בגין נזקיהם הכלכליים, הנפשיים והגופניים, כאב צער וסבל, אובדן הנאות החיים פגיעה באוטונומיה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
