גזר הדין במשפט הולילנד יינתן ב-13.5.14. כך הודיע השופט דוד רוזן עם סיומם של הטיעונים לעונש בתיק.

"הטיעון של המדינה הוא מטריד מכל בחינה" - פתח עו"ד נבות תל-צור, סניגורו של דני דנקנר, את טיעונו לעונש במשפט הולילנד (יום ד', 29.4.14). "בקשת המדינה להטיל עונש מהדהד, הביאה לטשטוש מסוים של הגבולות בין הכרעת הדין לגזר הדין, תוך הינתקות מהוראות הדין והפסיקה. התביעה הפריחה בהבל פה מתחמי ענישה של שנים ארוכות, כאשר ביקשה 8-5 שנות מאסר". תל-צור ביקש לגזור על דנקנר עבודות שירות.

תל-צור ציין, כי המדינה ביקשה למאיר רבין מתחם של 7-5 שנות מאסר - כאשר הוא הורשע בקבלת שוחד. לדבריו, לאור החוק בזמן ביצוע העבירות, המתחם לדנקנר צריך היה להיות 3.5-2.5 שנים בלבד, ולכן נראה שהתביעה עשתה מאמץ להעצים את עניינו של מרשו. עוד טען תל-צור, כי אין מקום לקבוע שמי ששילם שוחד בשלושה תשלומים ייענש על שלושה אירועים, בעוד מי ששילם אותו בתשלום אחד - ייענש על אירוע בודד.

עוד אמר תל-צור, כי דנקנר נדחק לשכור את שירותיו של רבין משום שההסכם להפשרת קרקעות חברת המלח לא התקדם, בשל מכשולים ביורוקרטיים בלתי תקינים. הוא גם ביקש לזכור, כי המעשים בוצעו בשנת 2003 - כאשר איש לא חשב שהעסקת מאכערים היא בלתי חוקית, והטמעתה של גישה זו צריכה להיעשות בהדרגה. "רק בהכרעת הדין שומע דנקנר, שמה שהוא צועק מאז חקירתו במשטרה - שפעל בלי מודעות של שוחד - הוא הודאה", המשיך.

לדברי תל-צור, על המדינה להקפיד על דירוג חומרתן של עבירות, ולא ייתכן שעונשו של דנקנר יהיה חמור מזה של דודי אפל - שנדון ל-3.5 שנות מאסר על שלושה מקרים של מתן שוחד. הוא גם טען, כי הענישה צריכה להתמקד בעבירת השוחד ולא בעבירת הלבנת הון, שכן לפי פסיקת העליון - כך צריך להיות היחס בין עבירה עיקרית לעבירה נלווית.

תל-צור ביקש, שאם ייגזר על דנקנר מאסר בפועל - הוא ירוצה בחופף לעונש המאסר בן השנה שנגזר עליו בפרשת בנק הפועלים (ועליו הוגש ערעור). במקביל טען, כי אין להתחשב בהרשעתו זו של דנקנר כעבר פלילי, שכן העבירות בוצעו לאחר פרשת תעשיות מלח. עוד ציין תל-צור את פעילותו ההתנדבותית של דנקנר ואת נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. לבסוף אמר, כי דנקנר לא עובד מזה חמש שנים וחשוף לתביעות בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים; "על הנייר הוא לא סולבנטי".