|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
פרס ברנר ליוסי סוכרי ולאסתי ג' חיים
|
השנה החליטו השופטים פה אחד להעניק את הפרס ליוסי סוכרי על הרומן "בנגזי ברגן בלזן", ולאסתי ג' חיים על הרומן "אנשי פינות" - שני ספרים שבמידה רבה משלימים זה את זה
|
|
אסתי ג. חיים [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
יוסי סוכי
[צילום: שרון ב.ב.]
|
|
|
|
|
פרס ברנר תשע"ד (2014) של אגודת הסופרים העברים חולק השנה בהחלטה פה אחד של השופטים לשני ספרים: ספרה של אסתי ג' חיים "אנשי פינות" (כנרת זמורה ביתן) וספרו של יוסי סוכרי "בנגזי ברגן בלזן" (עם עובד).
השופטים היו: הדסה וולמן, פרופ' מירון ח' איזקסון וד"ר צבי מלאכי. מרכז פרס ברנר: מאיר עוזיאל. לפרס ברנר הגיעו השנה 118 ספרים.
מתוך נימוקי השופטים:
השנה החליטו השופטים פה אחד להעניק את הפרס ליוסי סוכרי על הרומן "בנגזי ברגן בלזן", ולאסתי ג' חיים על הרומן "אנשי פינות". שני ספרים שבמידה רבה משלימים זה את זה. קולו היחודי של יוסי סוכרי מספר בעלילה סוחפת, שגיבורתו היא בחורה צעירה, את גורלה של יהדות לוב בשואה. הוא פותח צוהר לקהילה יהודית עתיקה, כור היתוך של תרבויות, ושל שפות שונות (איטלקית, עברית וערבית-יהודית), יצירה שהיא נדבך חשוב בספרות העברית.
הרומן של אסתי ג' חיים "אנשי פינות", מתאר בשני רבדי זמן, את סיפורה של משפחה מאוחדת-קרועה, שבניה עלו לישראל מהונגריה אחרי מלחמת העולם השנייה. הרומן מסופר בקולה של דבורי, ילדה שתמימותה הושחתה, פצע שמפרה לאחר שנים את יצירתה. השופטים התרשמו מאיכותם הספרותית, וקולם המובחן של אסתי ג' חיים ויוסי סוכרי בשני רומנים אלה, והחליטו פה אחד להעניק להם את פרס ברנר לשנה זו, שנת השבעים של הפרס.
זו השנה ה-70 לייסוד פרס ברנר על-ידי אגודת הסופרים העברים. פרס ברנר נוסד בשנת תש"ה (שהחלה בספטמבר 1944) על-ידי משפחת האפט ואגודת הסופרים העברים. הפרס הראשון הוענק בהמשך שנת תש"ה לסופר דוד מלץ. בשנים האחרונות נסוגה משפחת האפט מתמיכתה בפרס, ופרס ברנר מוענק מאז 2011 בתמיכת רחל ומשה ינאי. הפרס הוא בסף 50,000 ש"ח והשנה יחולק שווה בשווה בין שני הסופרים. לציון 70 שנה לפרס ברנר תוציא אגודת הסופרים לאור ספר הכולל מבחר מן הספרים והסופרים שזכו בעבר. טקס חלוקת הפרס יתקיים בסוף יולי ועל מועד הטקס המדויק תבוא הודעה.
|
| תאריך:
|
12/05/2014
|
|
|
עודכן:
|
12/05/2014
|
|
יפעת גדות
|
|
פרס ברנר ליוסי סוכרי ולאסתי ג' חיים
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
אשכנזי
|
14/05/14 15:38
|
|
פורטל העיצוב הבינלאומי Houzz"" הנחשב כפלטפורמה המקוונת הגדולה בעולם לאדריכלות פנים ועיצוב הבית, בחר במעצבת הפנים נורית גפן מרעננה, כזוכת פרס מעצבת מצטיינת לשנת 2014. הפרס ניתן לה בשתי קטגוריות עיצוב ושביעות רצון לקוחות".
|
|
|
|
|
אם נמצא איש במדינת ישראל שעשה כל שבכוחו, במחשבה, בלב, בין אדם לחברו, בין אדם למקום, לזלזל במנהיגי ישראל כעלובי-חיים מוקצים מחמת דמיונם לקוואזימודו, הגיבן מנוטרדם, ולהבאיש ריחם של אלה ולהרבות פירוד בין יהודי הארץ, כפי שלא היה כמותו, היה זה עובדיה יוסף מירושלים שהתחפש לבאשה קדוש ולא היה אלא בעל פה פעור לשטפי ביזויים; ג'ורה של ממש הייתה בגרונו, כאחרון התגרנים העלובים ביותר שמתבייב בפרהסיה. האיש הזה שנתפש אצל רבים כצדיק, כפרשן גדול של ההלכה, היה אטום לחלוטין למסע העברי המופלא של העם החי בציון למעלה משלושת אלפים שנה. מושגיו ביהדות מנוונת שמכבר איבדה חשיבות, מצומצמים סביב דעה מקוצצת.
|
|
|
|
|
1. סיפור אריאל זילבר ואחינֹעם ניני אינו עוד סיפור לצד שלל ידיעות בתחום התרבות והפוליטיקה. מדובר בתמצית מרוכזת של סיפור רחב בהרבה: מלחמת התרבות, או - אם לנקוט שפה מרקסיסטית משהו - המלחמה על התודעה.
|
|
|
|
|
ואיזה אמירות מצוטטות מפיו של הפרופ' הנכבד? "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (1988), או "כאשר כתבתי ש"אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות", לא קבעתי כאן עמדה ערכית, לא אמרתי מה רצוי מבחינתי, אלא ניסיתי להציג, כמו במשחק מלחמה בצבא, איך היה הצד השני נוהג מבחינת האינטרס שלו עצמו אילו פעל באורח רציונלי ומבוקר (2001)". (המקור הוא ויקיפדיה)
|
|
|
|
|
קשה, כמעט בלתי אפשרי, לתאר את הזמר הישראלי ללא נוכחותו הבולטת של אריאל זילבר. מעטים היוצרים הישראלים שהצליחו להטביע עליו את חותמם באותה עוצמה שהצליח לעשות זאת בנה של חלוצת הזמר העברי, ברכה צפירה, שגם היא, דרך אגב, קופחה בזמנה, ללא הצדקה, בשל מוצאה.
|
|
|
|
|
