57 שנים למותו של אברהם קריניצי: ראש העיר שהפך לאגדה

במשך 43 שנים רצופות, כנגר שהפך לראש עיר מיתולוגי, הוביל אברהם קריניצי את הפיכתה של רמת גן ממושבה קטנה לעיר גדולה וירוקה - תוך שליטה ריכוזית, הנצחה עצמית חסרת תקדים וסוף טרגי בתאונת דרכים בגיל 84

אלי אלון יומני בלוגרים תגובות
ב-13 בנובמבר 1969 נהרג אברהם קריניצי, ראש עיריית רמת גן, בתאונת דרכים קטלנית בכביש חיפה-תל אביב, בדרכו חזרה מעכו. בן 84 היה במותו. יחד עימו נהרגו חתנו ונהגו האישי. מותו של האיש שעמד בראש מועצת העירייה ועיריית רמת גן במשך 43 שנים ברציפות היכה בתדהמה את תושבי העיר ואת הציבור בישראל. קריניצי היה הרבה יותר מראש עיר: הוא היה דמות דומיננטית, יוזמת ומעורבת, שהטביעה את חותמה על רמת גן והובילה את הפיכתה ממושבה קטנה לעיר גדולה ומפותחת.

התאונה הקטלנית בכביש חיפה-תל אביב

בבוקר יום חמישי, 13 בנובמבר 1969, יצא אברהם קריניצי, אז בן 84, לעכו, למפעל החרסינה "ברבור" שהיה בבעלותו. את מכוניתו נהג ברוך עזאני, בן 48, ששימש נהגו הנאמן במשך 15 שנה. במושב האחורי ישבו חתנו, ישעיהו שמואלביץ, בן 55, ולצידו המהנדס אברהם קירשנר, בן 67. בשעות הערב, בסביבות השעה שש, בעת שעשו את דרכם חזרה לרמת גן, סטתה מכוניתו של קריניצי מנתיבה בכביש חיפה-תל אביב, סמוך לקיבוץ החותרים, והתנגשה חזיתית במשאית עמוסת עגבניות. מכונית הדודג' שבה נסעו נמחצה תחת המשאית, שהתהפכה בעקבות ההתנגשות. קריניצי, חתנו שמואלביץ והנהג עזאני נהרגו במקום. קירשנר נפצע באורח קל ופונה לבית החולים רמב"ם. נהג המשאית, חסן מסרי, בן 25 מחיפה, נעצר לחקירה, אולם כעבור יומיים שוחרר בערבות בהוראת שופט.

ראש עיר דומיננטי ומוערך

מותו הטרגי של קריניצי היכה בהלם לא רק את תושבי רמת גן, אלא גם את הציבור ברחבי המדינה. קריניצי היה דמות ציבורית מוכרת ובעלת השפעה, שחורגת הרבה מעבר לגבולות עירו. בצוואתו ביקש להיטמן, בבוא יומו, בזכרון יעקב או בפארק הלאומי ברמת גן, וכתב: "רצוני לבוא למנוחת עולמים בזכרון יעקב או בפארק הלאומי כפי שמועצת העיר תחליט".
עוד ביקש כי הלוויתו תהיה מסורתית, אך ללא הספדים. עם היוודע דבר מותו התכנסה מועצת עיריית רמת גן לישיבה דחופה כדי לקבוע את סדרי ההלוויה. אישור קבורה מיוחד הוצא עוד באותו יום, וקריניצי הובא למנוחות בחלקת קבורה מיוחדת בפארק הלאומי - הפארק שאותו יזם, הקים וטיפח.

אלפים השתתפו בהלוויתו. ארונו, שהיה עטוף בדגל המדינה, הוצב בכיכר רמב"ם (כיכר אורדע) ברמת גן. משם יצא מסע ההלוויה הרגלי לעבר ביתו שברחוב יהלום. בהמשך הוסעו המלווים באוטובוסים לחלקת הקבר בפארק הלאומי. בין המשתתפים בהלוויה היו ראש הממשלה לשעבר דוד בן-גוריון, שהיה ידידו הקרוב של קריניצי, סגן ראש הממשלה יגאל אלון, חבר הכנסת מנחם בגין, נציג הרמטכ"ל שמואל אייל ונציגי חיל הצנחנים, שאומץ על-ידי עיריית רמת גן. ביום ההלוויה היו משרדי העירייה סגורים, ובבתי הספר נערכו בשעות הבוקר מסדרי זיכרון. המורים הקדישו את שיעוריהם לזכרו.

קריניצי כיהן בתפקיד ראש מועצת רמת גן וראש העירייה במשך 43 שנים ברציפות. הוא נמנה עם דור של ראשי ערים מיתולוגיים, שהיו מזוהים לחלוטין עם עירם - יוזמים, בונים ומנהלים שהטביעו בה את חותמם. דמויות כמו מאיר דיזנגוף, טדי קולק, פנחס איילון ושלמה להט נמנו אף הן עם אותה שורה של מנהיגים עירוניים. כשבועיים בלבד לפני התאונה הקטלנית, אף שכבר חצה את גיל 80, נבחר קריניצי פעם נוספת לראשות העירייה, בפעם ה-12 ברציפות.

מי היה האיש ומה היה סוד כוחו?

אברהם קריניצי נולד ב-26 בדצמבר 1886 בעיר גרודנו (גרודנה), שבאימפריה הרוסית. הוא גדל במשפחה מסורתית, למד בילדותו בחדר, ובגיל 15 החל לעבוד כשוליה אצל נגר, שם רכש את מקצוע הנגרות. בהמשך הצטרף למפלגת "פועלי ציון" והיה פעיל בסניף המפלגה בעירו. בחנוכה תרס"ו (1905), בהיותו כבן 19, עלה לארץ ישראל כחלוץ, דרך נמל יפו, בתקופת העלייה השנייה. לאחר עלייתו עבד תקופה מסוימת כנגר ברחובות ובראשון לציון. בין היתר השתתף בהקמת שלד העץ של גג בית הכנסת הגדול ברחובות. בהמשך עבר ליפו, שם פתח נגרייה משוכללת לתקופתה, שהתפרסמה בזכות הרהיטים האיכותיים שיוצרו בה.

כבר בשנותיו הראשונות בארץ היה מעורב בפעילות התיישבותית וביטחונית. במהלך מלחמת העולם הראשונה עבד בשירות הרכבות הטורקי והיה אחראי על כריתת עצים ששימשו להסקת קטרי הרכבת. בין היתר עבד בדמשק, שם נולדה בתו שולמית. עם הקמת ארגון "ההגנה" בשנת 1920 נמנה עם ראשוני חבריו. בראשית שנות ה-20 היה שותף, יחד עם שלום פחטר וסעדיה שושני, להקמת המשטרה העירונית הראשונה בתל אביב. הוא נמנה גם עם מייסדי שכונת נחלת בנימין בעיר, והתגורר בה עם משפחתו עד שעברו להתגורר בביתם ברמת גן.

נשיא מועצת רמת גן הראשון

קריניצי הגיע לרמת גן בשנת 1925, ועד מהרה הפך לדמות המרכזית בקרב פעילי הציבור במקום. בשנת 1926 העניק השלטון הבריטי למושבה הקטנה מעמד של מועצה מקומית, וקריניצי התמנה לנשיא המועצה הראשון. מאז ועד מותו, בשנת 1969, ניצח ב-12 מערכות בחירות רצופות. הוא החזיק, ככל הנראה, בשיא יוצא דופן בקרב ראשי רשויות מקומיות: 43 שנות כהונה, מהן 24 שנים כראש המועצה המקומית ו-19 שנים כראש העירייה. קריניצי כיהן מטעם הציונים הכלליים, ובהמשך המפלגה הליברלית, ועמד בראש קואליציות שהורכבו ממפלגות המרכז והימין. אף שבעברו היה חבר מפלגת "פועלי ציון" ופעיל בארגון "ההגנה", דעותיו הפוליטיות היו אקטיביסטיות, והוא גילה יחס אוהד במיוחד לארגוני המחתרות אצ"ל ולח"י.

בניגוד לערים אחרות, רמת גן לא טיפחה את הממסד ההסתדרותי ואת מפלגת מפא"י. ב-5 באוגוסט 1947, בשעת בוקר מוקדמת, נעצר קריניצי בידי הבריטים יחד עם ראש עיריית תל אביב ישראל רוקח וראש עיריית נתניה עובד בן עמי. השלושה נשלחו למחנה המעצר בלטרון. כעבור יותר מחודש שוחרר קריניצי וחזר לנהל את העיר.

הפך מושבה קטנה לעיר גדולה וירוקה

קריניצי הקדיש את מרבית שנות כהונתו לפיתוחה של רמת גן. תחת הנהגתו הפכה המושבה הקטנה לעיר הרביעית בגודלה בישראל. לצד תנופת בנייה ופיתוח עירוני, פעל למשיכת מפעלי תעשיה לעיר, ובהם "עלית", "פלאלום" וצ.ד. אולם לצד התעשיה והבנייה הייתה לו אהבה גדולה לגינות, לעצים ולפרחים. קריניצי היה ידוע בחיבתו לשטחים ירוקים, ודאג לנטוע עצים ופרחים בכל פינה פנויה בעיר. גינות ציבוריות וגנים ניטעו ברחבי רמת גן, ובתקופתו הפכה העיר לאחת הערים הירוקות בישראל.

לאחר קום המדינה התמקד גם בקליטת עלייה ובהקמת שני מפעלי דגל עירוניים: הפארק הלאומי ואצטדיון רמת גן. הוא היה הראשון מבין ראשי הערים שאימץ יחידה של צה"ל, ויזם את אימוץ חיל הצנחנים בידי העירייה. בתקופתו נערכה המכביה ברמת גן, הוקמה הספרייה העירונית המרכזית ברחוב חיבת ציון, ונבנו מוסדות חינוך ותרבות רבים. בשנת 1950 יצא קריניצי לארצות הברית לצורך ניתוח שהוגדר בעיתונות "קשה ומוצלח". הוא שהה שם כחודש ולאחר מכן שב לישראל.

קריניצי היה אדם אמיד, בעל מפעלים ועסקים פרטיים. בבעלותו ובבעלות משפחתו היה בית החרושת לנגרות ולרהיטים "א. קריניצי", שבו עבדו גם כמה מבני משפחתו. בשנת 1963 רכש, יחד עם שותפים, את מפעל החרסינה "ברבור" בעכו. על-פי סיפורים ועדויות, במשך רוב שנות כהונתו מילא קריניצי את תפקידו הציבורי ללא שכר, בזכות אמצעיו הפרטיים. עם זאת, לא עלה בידי למצוא לכך אסמכתאות בארכיונים.
אברהם קריניצי עם לוי אשכול ויצחק רבין 1965 [צילום: משה מילנר/לע"מ]

שלט בעיר ביד רמה

לצד ההערכה הרבה שלה זכה, נודע קריניצי כראש עירייה ריכוזי, ששלט בעיר ביד רמה. היו מי שהגדירו את סגנון ניהולו כוחני, וטענו כי העירייה מתנהלת למעשה תחת שלטון יחיד, ללא שקיפות מספקת, תוך בזבוז כספי ציבור ולעיתים שלא בהתאם לנהלים המקובלים. בשנת 1959 סירב להיענות לדרישת סיעה במועצת העיר למסור פרטים על ממצאי ביקורת שערכה חוליית ביקורת מטעם משרד הפנים בנוגע לתפקוד העירייה ומוסדותיה. באותה תקופה נפוצו גם שמועות שלפיהן ריהוט וציוד שנרכשו עבור מוסדות העירייה סופקו ממפעל הרהיטים שהיה בבעלותו.

בינואר 1961 פסק בית המשפט העליון, על-פי דיווחי העיתונות מאותה תקופה, כי קריניצי, סגנו שלום זיסמן ומהנדס העיר יחויבו לשלם פיצויים בסך 3,300 לירות לבנימין תיק, בעל מלון עדן ברמת גן, ששכן בפינת הרחובות הרצל וז'בוטינסקי. הפיצויים נפסקו בעקבות "הריסת חלק מבניינו באישון לילה". באותה שנה הוצבו שלטי נחושת בבתי הספר, בגני הילדים ובמוסדות עירוניים נוספים. עלותם הסתכמה באלפי לירות, סכום ניכר באותם ימים. מתנגדיו של קריניצי טענו כי מדובר בבזבוז מיותר של כספי ציבור. קריניצי מצידו השיב להם, על-פי הדיווחים, בנוסח: "אני לא מבין מה הבעיה". אלא שהביקורת לא הצליחה לערער את מעמדו. קריניצי נהנה מתמיכה ציבורית רחבה, ונחשב לאיש ביצוע בעל יכולת להוציא לפועל תוכניות ויוזמות. פעם אחר פעם זכה באמון הבוחרים ונבחר מחדש לתפקידו.

ראש העיר שהונצח עוד בחייו

קריניצי לא הסתיר את שביעות רצונו מהכבוד ומההערכה שהורעפו עליו. הוא הרבה לדבר על הישגיו, ולא היסס לקבל את המחמאות ואת אותות ההוקרה שניתנו לו. הציבור, מצידו, המשיך לתמוך בו ולבחור בו פעם אחר פעם. בשנת 1963 התפרסמו בעיתונות נתונים שלפיהם היה קריניצי "האיש המונצח ביותר במדינה". ואכן, עוד בחייו דאגו הוא ועוזריו להנציח את שמו במקומות רבים ברחבי העיר. היו שטענו כי היקף ההנצחה חרג מגבולות הטעם הטוב ואף העיד על מגלומניה. מכל מקום, מדובר היה בתופעה יוצאת דופן באותן שנים. בשנת 1962 החליטו ראשי מחלקת החינוך בעירייה לנטוע יער על שמו, כאות הוקרה לפועלו. תלמידי בתי הספר נקראו לתרום לנטיעת היער.

גם "גן הניצחון", ששכן ברחוב הקשת ונקרא על שם ניצחון בעלות הברית על גרמניה הנאצית, שינה את שמו ל"גן אברהם". השדרה שהובילה אל הגן נקראה "שדרת אברהם", על שמו של ראש העיר, וגם החווה הלימודית בעיר זכתה לשם "תלמי אברהם". סניף ארגון "בעלי המלאכה" נקרא "משכן המלאכה על שם אברהם קריניצי". בשנת 1961 נחנך בדרום רמת גן, סמוך ל"פרדס אברלה", בית ספר מקצועי לנגרות, שנקרא "בית ספר תיכון מקצועי לנגרות על שם אברהם קריניצי". קריניצי השתתף בטקס החנוכה, נשא דברים והודה על הכבוד שהוענק לו. מספרים כי באירוע זה ובהזדמנויות נוספות נהג לומר: "לא כל ראש עירייה יכול להיות נגר, אבל כל נגר יכול להיות ראש עיר".

קבלות פנים, אירועים וספרים שחולקו לתלמידים

קריניצי נהג לערוך קבלות פנים ומסיבות גן רבות, הן בביתו הפרטי והן באולמות העירוניים. באירועים השתתפו ראשי המדינה, שרים, אישי ציבור ואורחים נוספים. ביום העצמאות נהג לערוך קבלת פנים מסורתית לנציגי הסגל הדיפלומטי שהתגוררו בעיר, לאישי ציבור ולמוזמנים מקרב תושבי רמת גן. הוא גם הרבה לארח בביתו קצינים וחיילים מחיל הצנחנים, שאותו אימצה העירייה ושאיתו שמרה על קשר הדוק. לרגל יום הולדתו ה-75 נערכה לכבודו מטעם עיריית רמת גן קבלת פנים מפוארת, בהשתתפות כ-1,500 אורחים. בדיווח על האירוע נכתב כי "מר קריניצי הודה נרגשות על הכבוד שהוענק לו". בחלק האמנותי הופיעה "רביעיית התיאטרון".

קריניצי כתב שני ספרים אוטוביוגרפיים: "בכוח המעשה" (1950) ו"במו ידיי" (1959). בתקופת כהונתו חילקה עיריית רמת גן לכל תלמידי העיר, אלפים במספר, את ספרו "בכוח המעשה", שבו תיאר את פועלו ואת הישגיו למען העיר והמדינה. תלמידים שלמדו באותן שנים בבתי הספר ברמת גן מספרים כי קיבלו את הספר יותר מפעם אחת במהלך שנות לימודיהם. כיום, התנהלות כזאת הייתה מן הסתם מעוררת תהיות ומושכת תשומת לב תקשורתית. תושב רמת גן סיפר כי לכל ילד שנולד בעיר בשנות ה-50 וה-60 הוענק אלבום תמונות בשם "רמת גן שלי", שעליו התנוססה חתימתו של ראש העיר. גם בגני הילדים נהגו הילדים לשיר שירים לכבודו של קריניצי, שנחשב בעיני רבים לראש עיר נערץ.

חייו האישיים

קריניצי היה נשוי תחילה לבתיה לבית קרסוקוב, ולשניים נולדו ארבעה ילדים: שני בנים ושתי בנות - בר כוכבא קריניצי, יהודה קריניצי, שולמית שמואלביץ (קריניצי) ומרים יקים (קריניצי). בהמשך נישא בנישואים שניים לשרה הברמן, ילידת קלן שבגרמניה. לאחר מותו נקרא רחוב יהלום, שבו התגורר, על שמו והפך לרחוב קריניצי. גם הפארק הלאומי ושכונת קריית קריניצי נקראו על שמו.

ביתו של קריניצי הפך למוזאון

בית אברהם קריניצי, השוכן ברחוב קריניצי 64 ברמת גן, הוקם בשנת 1925. מדובר בבית אבן בן שני מפלסים - קומת קרקע ומרתף - הנחשב לאחד מבתי האבן הראשונים שנבנו בעיר. הבית שימש למגוריה של משפחת קריניצי. בתחילת הדרך השתרע המגרש שעליו נבנה על פני כ-15 דונם. אחד מסימני ההיכר הבולטים של הבית היה שדרת עצי דקל מסוג וושינגטוניה בחזיתו. במהלך השנים הפשיר קריניצי את מרבית הקרקע לבנייה, והותיר לעצמו את הבית ואת הגינה הצנועה שהקיפה אותו. בצוואתו, שנכתבה ביוני 1966, כשלוש שנים וחצי לפני שנהרג בתאונת הדרכים, ציווה קריניצי את ביתו לעיריית רמת גן, כדי שישמש "למטרה ציבורית-תרבותית" וייקרא תמיד על שמו - "בית קריניצי".

לאחר מותה של אלמנתו שרה קריניצי בשנת 1981, הועבר הבית לרשות העירייה בשנת 1988, בהתאם לצוואתו. לאחר שיפוץ יסודי הוסב בית המגורים הפרטי למוזאון ונפתח לציבור בשם "בית אברהם קריניצי - מוזאון לתולדות העיר רמת גן". בשנת 2003 נוסף למתחם הארכיון לתולדות רמת גן, שבו שמורים מסמכים ותצלומים העוסקים בתולדות העיר, מראשית ההתיישבות בה ועד ימינו. כיום משמש המקום מרכז לפעילות תרבותית והיסטורית, ונערכים בו אירועים רבים.
Author
עיתונאי. היה כתב עיתון "הארץ" ו"דבר". פייסבוק - ↗
תאריך: 16/11/2026 | עודכן: 16/11/2026
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
57 שנים למותו של אברהם קריניצי: ראש העיר שהפך לאגדה
תגובות  [ 0 ] מוצגות   [ 0 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 ׳ž׳—׳œ׳§׳" ׳¨׳׳©׳•׳ ׳" :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
׳ž׳•"׳œ ׳•׳¢׳•׳¨׳š: ׳™׳•׳׳‘ ׳™׳¦׳—׳§ ֲ© ׳›׳œ ׳”׳–׳›׳•׳™׳•׳× ׳©׳ž׳•׳¨׳•׳×     |    ׳©׳™׳•׳•׳§ ׳•׳₪׳¨׳¡׳•׳ ׳‘ News1     |     RSS
׳›׳×׳•׳‘׳×: ׳“"׳¨ ׳׳œ׳™׳”׳• ׳›׳”׳Ÿ 1 ׳₪׳×׳— ׳×׳§׳•׳” 4976012 ׳˜׳œ: 03-9345666 ׳₪׳§׳¡ ׳ž׳¢׳¨׳›׳×: 03-9345660 ׳“׳•׳׳œ: [email protected]