המאכערים הגיעו גם לניצולי השואה

דיון סוער וטעון התקיים (יום ג', 20.5.14) בוועדה לפניות הציבור בנושא פתיחת תיקי הוצאה לפועל לניצולי השואה. למעלה מ-450 תיקים נפתחו ברשות האכיפה והגבייה כנגד קשישים ניצולי שואה לאחר שנדרשו לשלם שכר טירחה ל"מתווכים", שהציעו להם את שרותיהם במטרה לקבל את הקצבה להם הם זכאים. עשר שנים לאחר מכן, לעיתים ללא כל טיפול או סיוע, פנו המתווכים להוצאה לפועל בבקשה לפתוח בהליך גבייה מולם.

יושב-ראש הוועדה, חברת הכנסת עדי קול אמרה שכנציגת ציבור היא מתביישת אל מול "התופעה המכוערת הזו" וגינתה התנהגות כזו בכלל וכלפי ניצולי שואה וקשישים בפרט. "לא ייתכן כי יהיה מי שיבקש לעשות כסף על גבם של ניצולי השואה", אמרה. "כל זאת מתחדד עוד יותר לאור החלטה מנהלית של מדינת ישראל לפיה אותם ניצולים זכאים לכספים אלה, ללא צורך בעבודה של מתווך או עורך דין".

קול הגיעה להסכמות עם רשות האכיפה והגבייה והארגונים החברתיים, כי בנוגע למקרים אלה, אנשי הוצאה לפועל, במידה שיקבלו בקשה לעיכוב הליכים על-ידי התובעים יפעלו לעצירת הליכי הגבייה.

היא בירכה את דוד מדיוני, מנהל רשות האכיפה והגבייה על פעילותו לעצירת התופעה.

נציגי ארגונים רבים שמסייעים לניצולי השואה הביעו את רצונם בדיון, לסייע לכל אותם הניצולים שקיבלו כתבי תביעה ממשרדי עורכי הדין ועיקולים בסוגיה. בדיון סוכם שאנשי ההוצאה לפועל יתקשרו לכל אותם הניצולים שיש כנגדם תיקים פתוחים ויבקשו מהם לוותר על סודיות. לאחר מכן, יועברו פרטיהם לארגונים שיסייעו להם בהתנדבות להתמודד עם הסבך הביורוקרטי שאליו נקלעו ויגישו עבורם את בקשות ההתנדבות.

בדיון, בו השתתפו ניצולי השואה ומשפחותיהם, רשות הגבייה, נציגי המשרדים הממשלתיים ועמותות הפועלות למען ניצולי השואה, הוסכם על מספר צעדים אשר יקלו על אותם קשישים, וימנעו הישנותם של מקרים נוספים בעתיד.

מאיר כחלון, יו"ר הארגון העולמי של יוצאי לוב: "בין ההוצאה לפועל לבין הניצולים יש נתק. הם באים לאנשים מבוגרים שלא מבינים בנושא הזה עם טופס עיקול ואנחנו כארגון לא יודעים בכלל שהניצול קיבל עיקול. כמה ימים לפני התאריך הניצול פתאום מבין שיש עיקול ולהגיש התנגדות זה סיפור שלוקח זמן. ביקשתי מההוצאה לפועל, יש לכם 470 תיקים של ניצולים שהוגשו נגדם תביעות, תביאו לי את הרשימה ואני כבר אגיע אליהם. צריך לעצור את השיגעון הזה שאנשים בני שמונים לא יכולים לישון בלילה. אני מקבל טלפונים באמצע הלילה של אנשים שאומרים שהם לא יודעים מה לעשות".

עפרה רוס, מנהלת הרשות לזכויות ניצולי שואה: "הסתבר לנו שאנשים שתבעו בשעתו ב2002 את זכויותיהם עבדו ביחד עם כל מיני מאכערים והבנו את גודל התופעה הנוראית הזו. פנינו לאנשים ופתחנו תיקים, ארגון יוצאי לוב שיתף פעולה. הם הגדילו לעשות. בעיני לשכת עורכי הדין היו צריכים באותו רגע לעצור את התופעה. אותם מאכערים לא עשו כלום למען הניצולים ולדרוש מהם כספים וזה חמור ביותר".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) אמרה כי "העובדה שיש אנשים בישראל שמנסים לעשות קופה על גבם של ניצולי שואה היא מבישה וכואבת. אותם 'מאכערים' שמציגים עצמם כמי שמנסים לסייע לניצולים פועלים בניגוד לחוק, מחתימים אותם על חוזים דרקוניים וגובים שכר טירחה שלא מגיע להם. מדובר בניצול ברמה הגרועה ביותר. כמי שהייתה חברה בלשכת עורכי הדין אני מתביישת, לא הייתי מעלה על דעתי שלשכת עורכי הדין מגבה את הדברים האלה".

ח"כ יצחק כהן (ש"ס): "איך על המאכערים יודעים להגיע לניצולים באופן נקודתי ולהגיש תביעה? מאיפה יש להם את הרשימה של אלה שמקבלים קצבה? צריך לבדוק את זה. אנחנו נגיש הצעת חוק לפתור את הסוגיה הזו באמצעות חקיקה שתעבור בבליץ'. כל ניצול שואה לא ישלם שקל אחד לאף עורך דין או לכל גורם אחר שמנסה לנצל אותו".

עו"ד יהודה תשובה שרבים מהתיקים כנגד ניצולי השואה נפתחו לבקשתו: "ההסדר המנהלי לא היה בא לעולם עד שאני לא הצלחתי במאבק בית משפט העליון, כשהוא הקים ועדה ישיבה על המדוכה 16 חודש. במשך 16 חודש הקזתי דם כדי לספק לוועדה את מה שהיא צריכה. כל מה שיהודי תוניסיה קיבלו זה בזכות המאבק הציבורי שלי וההסדר המנהלי לא היה נולד אלמלא המאבק שלי".

עו"ד רחל דואני, שפתחה אף היא תיקים נגד ניצולי שואה: "פעלנו בשביל לסדר חוק ליהודי לוב, אף אחד מיהודי לוב לא האמין שמגיע לו כסף. יש הסכם כתוב בין כל יוצאי לוב שבאו אלי, והיום שהם מקבלים את הקצבה זה על סמך תיקים שאני פתחתי. ההסכם היה שברגע שהם יוכרו, במידה ויוכרו הם ישלמו לי 2,000 ש"ח פלוס מע"מ. אין הגבלת זמן על ההסכם".