יום הבטיחות בכנסת: ועדת העבודה והרווחה של הכנסת קיימה (יום ג', 20.5.14) דיון מיוחד בהשלכות הכלכליות ובדרכי המניעה של תאונות עבודה. מנתונים שהציגו בדיון מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, דניאל חדד, ומנהל מרכז המידע במוסד, אמיר שקד עולה כי:
• עלות התשלומים הישירים מטעם המוסד לביטוח לאומי לנפגעי תאונות עבודה (דמי פגיעה, גמלאות נכות, גמלאות תלויים, הוצאות ריפוי והוצאות שיקום) עמדה בשנת 2013 על 4,021,241 מיליארד שקלים. עלויות עקיפות כמו נזקים שנגרמו לציוד ולמבנה, גיוס מחליפים וכיו"ב נאמדות בכ-12 מיליארד שקלים. סה"כ עלות תאונות העבודה למשק בשנה שעברה: 16 מיליארד ש"ח. "זהו חישוב שמרני וייתכן מאוד שהעלויות וההוצאות גבוהות בהרבה", אמר שקד. מהנתונים עולה כי מדי שנה מתוספים חצי מיליארד שקלים להוצאות בגין תאונות עבודה.
• בנוסף, נרשמו בשנה שעברה 280 אלף ימי היעדרות מעבודה כתוצאה מתאונות, בעלות 56 מיליון שקלים.
• 78 אלף איש קיבלו בשנה החולפת "דמי פגיעה" מהמוסד לביטוח לאומי.
• מספר נפגעי העבודה המקבלים גמלאות נכות עולה באופן מתמיד, ובשנת 2013 עמד על 42 אלף איש.
• ענף הבנייה הוא המוביל בתאונות עבודה בישראל ובו מספר ההרוגים הרב ביותר מדי שנה (כ-60). אחריו ענפי התעשיה והחרושת והחקלאות.

יוזם הדיון, ח"כ משה מזרחי (העבודה) אמר כי "אלה סכומים בלתי נתפסים שניתן לחסוך לכלכלה הישראלית". ח"כ שלי יחימוביץ' (העבודה) אמרה כי "אם רבע מההרוגים בתאונות עבודה היו נהרגים בפיגועים, המדינה הייתה רועשת. יש זילות בחיי פועלי הבניין, כי רובם ערבים או עובדים זרים. אליטות שמשלמות הון על מגורים בבנייני יוקרה לא מודעות לכך שלפועלים באתר הבנייה לא היו לפעמים אפילו קסדות על הראש". ח"כ עדי קול (יש עתיד): "הנתונים מחרידים. מעט מאוד מקרים של תאונות מגיעים להכרעה משפטית ובדרך כלל מאשימים את הש"ג, כלומר מנהל העבודה. יש להטיל את האחריות על היזם ועל הקבלן".

יו"ר סיעת חד"ש בהסתדרות, סוהיל דיאב, הוסיף: "מתוך 168 תאונות עם הרוגים בשנים 2011-2006 הגיעו רק 13 תיקים לבתי המשפט והעונשים היו מצחיקים ביות - חצי שנה עד שנה וחצי מאסר". ח"כ דב חנין (חד"ש): "במקרים של עבודה לא בטיחותית, יש לפתוח בעיצומים מנהליים. זה יכה קשות בכיסו של האחראי".

מנהל תחום בטיחות בעבודה במשרד הכלכלה, זאב ביבס: "בשנת 2013 קיימנו 9,400 ביקורות במקומות עבודה, מהן 5,800 באתרי בנייה. הבעיה היא שאנחנו מוציאים צו בטיחות המורה לעצור את העבודה, ושתי דקות אחרי שאנחנו עוזבים ממשיכים לעבוד כרגיל. אין לי כוח אדם שיחזור ויוודא. במתחמי בנייה גדולים דרוש מפקח יומיומי, אך בפועל אנחנו מפקחים רק אחת לחודש".

דני אייזנמן, מנופאי: "חלקנו עובדים 18 שעות ביום בעמידה על מנופים בני 30 שנה ואין פיקוח. גם כשאנחנו מתלוננים ומגיעים פקחים הם רק מזהירים". עבד חוסיין, ממונה בטיחות מטעם איגוד המנופאים: "חברות הבנייה מזלזלות בתקנות הבטיחות והמנופאים מועסקים בתנאי עבדות דרך חברות כוח אדם. הם נתונים ללחץ ולצעקות מצד המעסיק ועושים את צרכיהם בתוך המנוף כי אין זמן".

מ"מ יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס): "מהדיון עולה תחושה שמדינת ישראל מפקירה את עובדיה. על נושא הבטיחות להיות בבסיס תקציב המדינה ויש לקבוע נאמני בטיחות במקומות העבודה. על המדינה לאסור התקשרות במכרז עם מורשעי עבירות בטיחות ולקבוע בחוק הדרכת בטיחות לכל עובד. משרד הכלכלה צריך להגדיל בהקדם את מספר המפקחים. ועדת העבודה והרווחה תפעל למימוש המלצות אלה ותעקוב מקרוב אחר הנושא".