טסים, כולם טסים

מערכת המשפט

דברים אלו חשובים לכל אחת ואחד מאיתנו החיים בחו"ל. השנאה כלפינו מרקיעת שחקים. את יהדותנו וישראליותנו אנחנו לא יכולים (וגם לא רוצים) להסתיר. היום צדים ישראלים ברחבי העולם - ולא רק חיילים בחופשה. אם אתם עוצרים בסחיפהול אשר באמסטרדם יחפשו - כמו אצל אחיו של יוסף - ואוי אם ימצאו משהו מהשטחים הכבושים בישראל (נזכיר לכולנו שירושלים בירתנו הנצחית היא "כבושה" לדעתם). בדיוק כמו בזמן המצרים, יזרקו אותנו לכלא. לכן, גם אם קטע זה אינו "מקומי", הוא רלוונטי במיוחד לכולנו. בישראל מערכת משפט מעולה, שאינה מנותקת מהעם. הם מבשלים תיקים, מדליפים לעיתונות המקומית ולתקשורת הבינלאומית והעיקר מגינים על שומרי הסף של הדמוקרטיה. פעם אחר פעם אנחנו שומעים שחייבים לשמור על מערכת המשפט, כי רק כך העולם מאמין לנו ומוכן להפקיד את יישום עקרונותיו והפיקוח עליהם בידי מערכת המשפט הנאמנה.

אליה וקוץ בה: בהאג כבר קבעו שמדינת ישראל מבצעת רצח עם ופשעי מלחמה, שאנחנו באותו מקום - על כיסא הנאשמים המורשעים - כמו אלו שפלשו למדינת ישראל, אפו תינוקות, אנסו מכל הבא ליד, חתכו אנשים לחתיכות ורצחו ושרפו. נשיא בית המשפט העליון לשעבר, הפרופ׳ אהרן ברק, זה שכולם מכבדים, כולם יראים מפניו, כולם משתחווים לפניו, נסע לייצג את המדינה, אך עד מהרה חזר מובס, "בשל אילוצי לו"ז" או אולי "בשל סיבות רפואיות". לא רק עמדה מדינת ישראל למשפט, צווי מאסר בינלאומיים הוצאו נגד ראשיה. למי שנדמה שהמדובר רק בנתניהו שנוא הנפש וגלנט (איני יודע אם מכבדים אותו אם לאו), חדשות לי אליכם: הבסיס המשפטי עליו עומדים צווי המאסר תקף לא רק לעומדים בראש המערכת כי אם לגבי כל חייל וחיילת בשירות פעיל, כל מי ששירת בעבר וכל מי שישרת בעתיד. כלומר: כל ישראלי נמצא אשם. אין פלא לפיכך שקרן הינד רג׳ב מצליחה כל כך במעשיה ברחבי העולם - מדרום אמריקה לאירופה ומעבר.

כבר היה מקרה מאוד מפורסם לפיו מערכת המשפט פיברקה ראיות והאשימה אנשים חפים מפשע. באותו מקרה (בו הואשמו חיילי צה"ל בביצוע מעשי אונס בעזתים שבמשמורתם) העולם אהב זאת, כך שאפילו מזכ"ל האו"ם יצא להגנת אותה אלופה בצה"ל שאחראית לכך. אך מערכת שמצופפת שורות להגן על אלופה, פרקליטה צבאית ראשית, במעשים נלוזים וכנראה פליליים, לא עוצרת רק בכך. בשבוע האחרון הוכח שהמערכת עובדת בצורה זו כבר שנים, ואפילו ראש ממשלת ישראל והחוק היבש אינם חסינים מכך. נמצאים אנו למדים שמערכת המשפט לא יכולה להגן על ישראל, לא מפני האשמות שווא ועלילות דם, כי אם גם לא מפני האשמות אחרות, שכן לא ניתן לסמוך עליה. אין חוק ואין משפט ואין שופטים בישראל. כפי שאנו יודעים כבר למעלה ממאה שנים: היהודים מרמים. היהודים גונבים. היהודים שולטים בכל המערכות. (חייבים לפיכך להענישם ולהיפטר מהם, וכל המקדים, הרי זה משובח.) מערכת המשפט בישראל לא יכולה להגן על ישראל מחוץ לגבולותיה. האם היא יכולה להגן על ערכיה-היא בתוך המדינה? מסופקתני.

טסים לארץ

בעבר היו מאשימים את הליכוד ואגף ה"ימין" בארץ בכך שהם מעודדים ישראלים החיים בניו-יורק ובצפון אמריקה להגיע ארצה להצביע בבחירות. כל השנה אתם שם, הרחק מהלמות תופי המלחמה. אתם לא מסכנים את חיי ילדיכם כי אתם לא שולחים אותם לצבא. אך בבחירות אתם מגיעים לחופשה בארץ ומצביעים כאחד האדם. הפחד היה שהקול הישראלי-היורד יטה את כף המאזניים לטובת הליכוד. מניו-יורק הטיסה ארצה אינה ארוכה וגם אינה יקרה ביותר. הזדמנות או תירוץ לבקר בארץ תמיד מתקבלים בברכה. אז למה לא. החוק פשוט: לישראלי אזרח הארץ הזכות להצביע, גם אם אינו תושב הארץ. הוא פשוט צריך להיות בארץ בבחירות (ולהציג תעודה מזהה). כיוון שהכניסה והיציאה מהארץ יכולה - לפי חוק - להיעשות באמצעות הדרכון הישראלי בלבד (ולא דרכון נוסף שיש היום למרבית הישראלים, ודאי אלו שלא חיים בארץ), הרי שדרישת ה"תעודה המזהה" מתמלאת באופן אוטומטי. אם כך צריך רק להתייצב. לא צריך להתלבש במיוחד למאורע, הלא זו הארץ. אפשר להגיע בקצרים ובכפכפים.

החוק ממשיך: ישראלי (תושב) שנמצא בחו"ל לא זכאי להצביע אלא אם כן הוא דיפלומט או ימאי (כמדומני שיש עוד קבוצה אחת המוחרגת מאיסור ההצבעה בחו"ל). בארה"ב החוק שונה: לכל אזרח הרשות להצביע ולא משנה היכן הוא. כך לדוגמה, כשהייתי בארץ, היו שולחים לי את טופס ההצבעה והייתי מחזיר אותו בדואר. זה לא עולה פרוטה וקל עד מאוד. אם בעבר היו טוענים להטיית התוצאות, הרי שעכשיו השמאל מיישם זאת הלכה למעשה: הם מעודדים ותומכים בישראלים החיים בחו"ל להגיע ארצה להצביע. באופן רשמי כרטיסי הטיסה, השהייה וכל ההוצאות הן על חשבון המצביע, אך מי יודע אם כך הוא. קרובת משפחה שלי הייתה נחושה בדעתה להגיע ארצה להצביע. חייבים להציל את ישראל מעצמה. חייבים להציל את הדמוקרטיה. אמרה ועשתה, ולא מניו-יורק, אלא מצפון קליפורניה. כמובן שהביקור הפך להיות ארוך יותר מאשר יום כדי להצביע. אם מגיעים, צריך כבר ליהנות.

האם כלל אלו שמגיעים ארצה להצביע ולא חיים בארץ ישפיע? אומנם אני מאמין שכל קול משפיע, אך סך כל הבאים הוא מינורי, ולא משנה אם מימין או משמאל. כנראה שפרויקט הסעת ערבים לקלפיות (ובתקופת אובמה כספים רבים הוצאו על "דרבון" ערבים להצביע) משפיע הרבה יותר. אולי כדאי לזכור את הטענות בעד ובנגד, ולאחר הבחירות (שמבטיחים לנו שהן הקריטיות ביותר לגורל האומה מאז הקמתה ועד יומה האחרון), בשעת רוגע, להחליט (יחליטו המחוקקים ויפסול הבג"ץ) מי רשאי להצביע. הפטור של ימאים, לדוגמה, כבר אינו רלוונטי. ומדוע שישראלי שאינו תושב יהיה רשאי להצביע אם הוא מגיע לארץ אך לא ממקום מגוריו הקבוע? החשוב ביותר הוא להצביע. זו פריבילגיה שאין כמוה. ולכל המתלוננים בעם: האם הצבעתם? יוצא שלרוב אלו שמתלוננים אפילו לא טורחים להצביע (ותירוצים רבים עימם).