לאחר מאבק משפטי ארוך בבית המשפט המחוזי בי-ם, הצליחה התאחדות התעשיינים לחשוף את הרשימה שמשרד הפנים ניסה להסתיר: רשימת הבקשות החריגות של הרשויות המקומיות להעלאת ארנונה ברחבי הארץ לעסקים ותושבים לשנת 2014. מהרשימה שנחשפה עולה (יום ב', 26.5.14) כי 112 מהרשויות המקומיות ועשרות ועדים מקומיים מבקשות להעלות את הארנונה על המגזר העסקי בשיעורים דרמטיים. למשרד הפנים הוגשו לא פחות מ-485 בקשות ובקשות משנה להעלאות חריגות, על-ידי 42 עיריות, 34 מועצות אזוריות ו-36 מועצות מקומיות. כמו-כן הוגשו 123 בקשות להפחתת ארנונה.

בין הבקשות החריגות להעלאת הארנונה: עיריית תל אביב מבקשת העלאה חריגה של 65% לחניונים ללא תשלום (לרוב של בנייני עסקים) ועיריית טבריה הגישה בקשה חריגה להעלאת הארנונה ב-210% (!) לחניוני סירות הצמודים לכנרת;

גם באזורי פריפריה, בהם המדינה שואפת לעודד תעשיה ויצירת מקומות עבודה חדשים, הוגשו בקשות חריגות להעלאת הארנונה, באחוזים קיצוניים. בין השאר, שדרות הגישה בקשה חריגה להעלאת ארנונה למשרדים, בכ-46% ולרשתות השיווק בכ-35%. בגליל העליון הגישו בקשה חריגה להעלאת ארנונה בכ-44.17%.

בין הבקשות יוצאות הדופן, בולטת גם הבקשה של עיריית רמלה- מהרשימה עולה כי רמלה מעוניינת להפוך את בתי הכלא בשטחה למקור הכנסה נוסף שישלשל כסף לקופת העירייה והיא הגישה בקשה חריגה להעלאת הארנונה על מתקני כליאה (בתי כלא), בהיקף של 11.5%.

עיריית הרצליה היא בין "הצדיקות בסדום" ברשימה, שהבקשות החריגות היחידות שהגישה למשרד הפנים הן להפחתת ארנונה לעסקים. זאת כפי הנראה מתוך מטרה להרחיב את הפעילות המסחרית בשטחה ולמשוך עסקים חדשים על-ידי ארנונה מופחתת. לעסקים חדשים שהחלו לפעול בתחילת 2013, עיריית הרצליה הגישה בקשה חריגה להפחתת ארנונה בכ-48% לעסקים חדשים, ולמבני תעשיה היא מעוניינת להפחית את הארנונה בכ-32%.

עיריית ירושלים ביקשה מצידה ליצור תעריף מופחת ב-51% למועדונים על-מנת לעודד את פתיחתם של עוד מועדוני ריקודים בעיר.

בדיקת איגוד לשכות המסחר העלתה, כי אם שרי הפנים והאוצר יאשרו את הבקשות של הרשויות המקומיות להעלאות חריגות במס הארנונה - הציבור והמגזר העסקי ישלמו כ-156 מיליון שקל תוספת ארנונה חריגה בשנת 2014. זאת, בנוסף ל-20.5 מיליארד שקל שהם משלמים על הארנונה לשנת 2014, בהתאם לקבוע בחוק.

האיגוד חשף כי הוגשו לא פחות מ-100 בקשות להעלאה חריגה של מס הארנונה, מעבר להעלאה הכלל-ארצית של 3.66%. בעקבות זאת, משרד הפנים פרסם באתר המשרד כי 114 רשויות מקומיות הגישו בקשות לאישור חריג בשנת 2014.

עו"ד עדי מוסקוביץ, שערך את הסקר עבור ההתאחדות וליווה אותה במאבקה המשפטי נגד משרד הפנים בחשיפת המידע, טוען כי בקשות לשינוי סיווג או יצירת סיווג חדש הן הבעייתיות ביותר, שכן בסיס הנתונים על-אודות המשמעות הכספית האמיתית שלהן מצוי ברשויות המקומיות עצמן והן מסתירות אותו באופן שיטתי ממשרדי הפנים והאוצר. "הרשויות המקומיות טוענות שהן צריכות לעשות סקר נכסים בכדי לאמוד את ההשפעה בדבר שינויי הסיווג ויצירת הסיווגים החדשים, אולם המידע מצוי ברשותן. מכל מקום, לא ראוי לאשר בקשות מסוג זה לפני שתוצג המשמעות הכספית האמיתית. מניתוח מספר בקשות לשינוי והוספת סיווגים, ניכר כי הן מגלמות העלאות של מאות ואלפי אחוזים", אמר מוסקוביץ.