בג"ץ קובע (יום א', 22.6.14), כי על הממשלה לגבש הסדר שיקרב את הסדרי הבריאות לעובדים זרים ותיקים בתחום הסיעוד לאלו החלים על תושבי ישראל. פסק הדין ניתן בעתירתה של עמותת קו לעובד, והוא האחרון של השופטת עדנה ארבל בבית המשפט העליון.

על-פי פסק הדין, זכויות אלו יינתנו למי שעובדים בישראל לפחות עשר שנים. בג"ץ הותיר לשיקול דעתה של המדינה את פרטי היישום, ובכללם הזכויות המדויקות שיינתנו והדרך להעניק אותן. המדינה גם קיבלה תקופה של שנה להשלמת התקנות.

העתירה נוגעת לעובדים זרים בתחום הסיעוד, השוהים בארץ שנים רבות לצורך הטיפול בנזקקים לשירותם. קו לעובד טענה, כי שהייה זו מקנה להם זכויות דומות לאלו של תושבי ישראל בתחומי הביטוח הלאומי וביטוח הבריאות הממלכתי.

כאשר המדינה מעניקה לעובדים אלו זכויות ישיבה לזמן רב, אומרת ארבל, יש להעניק להם גם את הזכויות המגיעות להם. "לא ניתן להתייחס אליהם כחוטבי העצים ושואבי המים של החברה הישראלית ולהתעלם מצרכיהם הבסיסיים", הדגישה. התנהגות אחרת אינה מתיישבת עם ערכיה של מדינה יהודית ודמוקרטיה, גם בעיקרון היהודי של חסד לגר.

הזיקה הגוברת של עובדים אלו לישראל גוברת עם הזמן, דבר העלול להוביל מצב בו הן ישראל והן מולדתם לא יעניקו להם זכויות סוציאליות, הוסיפה ארבל. הזכות לבריאות נגזרת מהזכויות החוקתיות לחיים, לשלמות הגוף ולכבוד האדם, במיוחד בנוגע לאובדן כושר עבודה. בנוגע לשיקולי התקציב אומרת ארבל, כי הם אינם מצדיקים פערים כה משמעותיים בין העובדים הזרים לבין תושבי ישראל, ואינם מצדיקים הפליה בין מבוטח למשנהו.

"החברה הישראלית מעוניינת בשהייתם של עובדים אלו בישראל ובמתן סיוע על ידם לנזקקים להם. לצורך יש מחיר מסוים. הוא מוגשם לא באמצעות כלי, חפץ או מכשיר, אלא באמצעות בני אדם... עובדי סיעוד אלו משתלבים בקהילה ובחברה הישראלית ורואים בה את ביתם... לכך יש ביטוי באמצעות קירוב זכויותיהם הבסיסיות של עובדים אלו לזכויות תושבי הארץ, גם אם לא באמצעות השוואה מלאה, וגם אם במתן זכויות בסיסיות בלבד, כגון הזכות לבריאות", סיימה ארבל.

פסק הדין ניתן בהסכמתם של השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק-ארז. לדברי ברק-ארז, ראוי להשיב תודה תחת תודה לעובדי הסיעוד. פוגלמן ציין, כי הדרך בה תיושם ההחלטה מסורה לשיקול דעתה של המדינה. המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 25,000 שקל. את קו לעובד ייצגו עוה"ד חני בן-ישראל וי' לבנת, ואת המדינה - עו"ד חני אופק.