מליאת הכנסת אישרה (יום ב', 23.6.14) בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק הממשלתית של משרד הפנים בראשות
גדעון סער, אליה צורפו שלוש הצעות חוק פרטיות. של חברי הכנסת
ניצן הורוביץ (מרצ),
מירי רגב (הליכוד ביתנו), פנינה תמנו שתה (יש עתיד) ו
גילה גמליאל (הליכוד ביתנו), לקבוע את יום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות כיום שבתון בתחומן של הרשויות המקומיות שבהן נערכות הבחירות, וכן לגבי עובדים הרשומים בפנקס הבוחרים של רשויות מקומיות כאמור, אף אם מקום עבודתם הוא ברשות מקומית שלא חל בה יום שבתון. זאת כפי שהיה בעבר.
ח"כ
אורי מקלב (יהדות התורה) הגיש הסתייגויות להצעה ואמר: "יום שבתון בבחירות המקומיות זה לא אותו דבר כמו הבחירות לכנסת. הבחירות לא מתקיימות באותו יום בכל הארץ ומה יהיה אז? מה קרה שהפעם צריך לשנות? המציאות היא שלמרות יום השבתון בבחירות הכלליות, אחוז ההצבעה רק הולך ויורד. מדובר על כמה מיליארדים של שקלים למשק הישראלי ולמעבידים, וכל זה מבלי שהוכחה התועלת. לא רק שלא בטח שזה מועיל יכול להיות שזה יצמצם את מספר המצביעים ואנשים ינצלו את היום הזה לדברים אחרים".
מליאת הכנסת אישרה גם את הצעת החוק הקובעת כי סיעה או רשימה שלפחות שליש מחברי המועצה שנבחרו ומכהנים מטעמה הם נשים תזכה לתוספת בשיעור של 15% מסכום מימון הבחירות הקבוע בחוק. תוספת המימון תינתן במועד פרסום דוח
מבקר המדינה, כ-8 חודשים לאחר הבחירות. סיעה ששליש מהנבחרים המכהנים מטעמה באותו מועד הם נשים - תהיה זכאית לתוספת המימון. תוספת המימון תחשב ככספי מימון בחירות ויחולו לגביה הוראות החוק. הצעת החוק תחול החל בבחירות הכלליות לרשויות המקומיות שייערכו לאחר פרסומו של החוק.
להצעת החוק הוגשו הסתייגויות רבות על-ידי חברי הכנסת החרדים. ח"כ
משה גפני (יהדות התורה): "עד היום ידענו שאישה שנבחרה לכנסת או לרשויות המקומות, נבחרה בגלל הכישורים והיכולות שלה. אחרי קבלת החוק הזה, כל אישה ברשות המקומית תהיה חשודה שהיא נבחרה לא בגלל שהיא מתאימה לתפקיד, אלא בגלל שגזבר המפלגה נמצא בקשיים כלכליים והוא שם את האישה ברשימה כדי למלא את קופת המפלגה. לפני שבועיים הייתה כאן התמודדות על תפקיד נשיא המדינה. התמודדו חמישה מועמדים ביניהם שתי נשים. הייתה יכולה להיבחר נשיאה למדינת ישראל, לא חברת מועצה. כמה מבין חברי הכנסת שמתהדרים על כבוד הנשים הצביעו לאישה לנשיאות? אני יודע כמה מבין החרדים הצביעו לאישה. סמל הצביעות. כאשר זה מגיע להתמודדות מול החרדים אז הם גיבורות גדולות אבל כשזה מגיע להצבעה בקלפי כשאף אחד לא רואה, למי הם הצביעו? למה ליש עתיד יש רק שרה אחת בממשלה?"
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה): "בהתחלה רצו להטיל קנס לפני הענקת התמריצים, וזה מדרון חלקלק עד שימנעו מרשימות ללא נשים להתמודד בבחירות. על סמך איזה בסיס קבעתם שכסף נוסף הוא שיביא יותר נשים? למה שלא נשלב צעירים? עולים חדשים? הכוונה שלכם היא לא באמת שילוב נשים אלא לפגוע במפלגות החרדיות.
ח"כ
ישראל אייכלר (יהדות התורה): בימים שכולנו דואגים לשלומם של הנערים החטופים, הכנסת דנה פה איך הורסים את הדמוקרטיה על-ידי העדפה של קבוצה מסוימות באוכלוסייה. כל אלה שצועקים שצריך להוציא ח"כ
חנין זועבי מהכנסת, היום תומכים בהצעה שהיא אחת היוזמות שלו. בעירק ולוב ותוניסיה נשחטים אנשים בגלל שאחרים חשבו שהם יודעים טוב יותר. הדמוקרטיה קיימת בגלל שמירה על מסגרות ואתם שוברים את המסגרות האלה והאלטרנטיבה זו עירק. לא בטוח שח"כ זועבי תצטער על זה, אבל מי שכן מדבר בשם הדמוקרטיה ורוצה למנוע מלחמת אזרחים, צריך לכבול את ידיהם של אלה שהורסים את יסודות הדמוקרטיה, ואני כבר לא מדבר על היסודות היהודים. אתם משחקים באש כאשר אתם משנים את חוקי המשחק של הדמוקרטיה. אנשים יצאו לרחובות ויהיה כאן כמו בעירק. לא הציבור שלנו אבל יש מספיק נשק במגזר הערבי ואצל המתנחלים.
אחת מיוזמות הצעת החוק ח"כ
יפעת קריב (יש עתיד): "אני הייתי חברת מועצה בעיר בה היו רק גברים חברי מועצה, זה אחד הרגעים בשבילם באתי להיות חברת כנסת. הנתונים מראים שמאז קום המדינה, לא גדל במידה ניכרת שיעורן של נשים הנושאות בתפקידים ניהוליים בעולם הציבורי. ייצוגן בעמדות מפתח והשפעה, ברמה הארצית וברמה המקומית עדיין נמוך. את המצב הזה חייבים לשנות. ייצוג הולם של נשים בזירה המוניציפלית הוא לא רק נכון מוסרית, הוא גם יביא לשיפור אדיר ברמת השירות הציבורי בישראל. הרשות המקומית זה המערכת השלטונית הקרובה ביותר לאזרח. היא נוגעת בחיים האישיים של כל אחת ואחד מאיתנו, מהחינוך של ילדנו ועד איסוף הזבל, מחיי התרבות והפנאי שלנו ועד הצל בגינה הציבורית. דווקא במערכת הזאת, שאמורה להיות המעטפת המשפחתית והקהילתית שלנו, ייצוגן של נשים בעמדה של מקבלי ההחלטות נמצא בשפל המדרגה. והצעת החוק הזאת תביא לשיפור ניכר במצב הקיים. הצעת החוק הזאת חוצה את כל סיעות הבית חוץ מהחרדים שההתנגדות שלהם לא ברורה".
ח"כ יפעת קריב (יש עתיד), מיוזמי החוק: "ייצוג הולם של נשים בזירה המוניציפלית הוא לא רק נכון מוסרית, הוא גם יביא לשיפור אדיר ברמת השירות הציבורי בישראל. הרשות המקומית זה המערכת השלטונית הקרובה ביותר לאזרח. היא נוגעת בחיים האישיים של כל אחת ואחד מאיתנו, מהחינוך של ילדנו ועד איסוף הזבל, מחיי התרבות והפנאי שלנו ועד הצל בגינה הציבורית. דווקא במערכת הזאת, שאמורה להיות המעטפת המשפחתית והקהילתית שלנו, ייצוגן של נשים בעמדה של מקבלי ההחלטות נמצא בשפל המדרגה. והצעת החוק הזאת תביא לשיפור ניכר במצב הקיים. הגיע זמן נשים".
יוזמת נוספת ח"כ חנין זועבי (בל"ד): "החוק הזה הוא חוק פשוט שמתבסס על כך שלאישה יש אותם כשרונות יכולות אבל לא את אותן הזדמנויות. החוק לא פוטר את כל הבעיות של חוקי משחק לא הוגנים בין גברים לנשים ונשארה לנו עוד הרבה עבודה".