איש אינו יכול לתבוע בעלות על אלוהים

שלום לכם. אני שמח שהזמנתם אותי לכאן היום ומודה ליו"ר התנועה הרפורמית בישראל עו"ד ירון שביט ולמנכ"ל התנועה הרב גלעד קריב.

יש בינינו עכשיו - ביני לבינכם - רגע מעניין. הוא מעניין מפני שנפגשנו לפני הבחירות, ואני עמדתי פה ואמרתי לכם שיש לנו מטרות משותפות, ועקרונות משותפים שאנחנו חולקים, ואנחנו - במובנים מסוימים - נהיה הזרוע הפוליטית של האמונות המשותפות שלנו. ובגלל שאתם אנשים מנוסים, אז אני מניח שמצד אחד שמחתם שיש בפוליטיקה מישהו שמדבר את השפה הזו, ומצד שני אמרתם לעצמכם, "בואו נראה אותם אחרי הבחירות. אחרי שהם ישתפשפו קצת ב-willing and dealing הפוליטי, אחרי שהם יגלו שהחיים האלה לא כאלה פשוטים".

אז עכשיו אנחנו אחרי הבחירות, ויש עתיד יושבת בממשלה, ועברה שנה וקצת, אז אתם אמורים לשלוף עכשיו את זכוכית המגדלת ולבחון מקרוב מה השתנה בנו. האם המערכת הספיקה כבר ללעוס אותנו ולהפוך אותה לחלק ממנה? האם נשארנו אנחנו, או שהשיטה גרסה אותנו?

אז באתי להגיד לכם שלא השתנה דבר במחויבות שלנו לרעיונות שאנחנו חולקים. בעצם אני אדייק את זה, אם משהו השתנה אז זו העובדה שהיום אני אפילו יותר מחויב לרעיון שבארץ ישראל חייב להתקיים שוויון בין הזרמים ביהדות - בגיור, בנישואין, בגירושין, בתקציבים, בגישה למקומות הקדושים, בהכרה של המדינה בזכותו של כל יהודי להתפלל לאלוהיו ולחיות את חייו כפי שהוא מבין. הניסיון ליישם את העקרונות האלה הוא מלחמה מתמדת אבל אין חישוב קואליציוני שהיה או שיהיה שיפחית את המחויבות שלנו לנושא.

יש כל מיני יהודים. יש כאלה המקפידים קלה כחמורה, יש כאלה שעושים להם שבת ומועד, יש כאלה המקדשים את המצוות שבין האדם למקום, על חשבון המצוות שבין האדם לחברו - כמו החובה לעבוד ולפרנס את ילדיך והחובה לשרת בצה"ל - שזה בעיני לא מוסרי. ויש כאלה שמקדשים את המצוות לא בין אדם למקום אלא בין אדם למקומות מסוימים ביהודה ושומרון, שזה בעיני פשוט סילוף של המהות היהודית וערכי היהדות. היהדות היא שילוב בין מסורת למוסר, בין העבר להתחדשות, בין אהבת האל לאהבת האדם. המאבק שאנחנו מנהלים על השוואת הזרמים ביהדות הוא תוצר של תפישת העולם הזו וההכרה בכך שלא ייתכן שישראל תהיה המדינה היחידה בעולם המערבי שבה אין חופש דת מלא ליהודים.

היהדות לא צריכה להיות בית כלא לרעיונות, אלא המשחררת הגדולה של רעיונות. היהדות לא צריכה להיות מה שמפריד בין בני אדם, אלא מה שמחבר אנשים ביחד. היהדות לא צריכה להיות כפופה לפוליטיקה קטנה, כי היא עונה לחוק עליון יותר. רוב הישראלים רוצים שהיהדות שלהם תהיה פלורליסטית, שפויה, מאירת-פנים. למעשה, רוב הישראלים הם רפורמים וקונסרבטיבים שפשוט לא יודעים את זה על עצמם. שואלים אותי תמיד מה אני - רפורמי? קונסרבטיבי? חילוני גמור? - התשובה היא שאני מחכה לבנייתו של בית הכנסת הישראלי, של בית הכנסת של הישראליות שכולנו צריכים לבנות כאן יחד, שכולנו נוכל לבוא בשעריו, הרב שי פירון והרב מאיר אזרי, הרב דב ליפמן ועליזה לביא, רות קלדרון וזהורית, ראש התא הגאה של יש עתיד, וגם אלעזר שטרן ודוד גרוסמן, רוני סומק וכל יושבי החדר הזה.

66 שנים אחרי הקמת המדינה, הממלכתיות היהודית בישראל עומדת בפני האתגר של בניית מרחב ציבורי המסוגל להכיל כל זרם ותפישה יהודית, מרחב שמכבד את הקהילות השונות ומבטא את הכרה שמדינה משותפת דורשת פשרה וכבוד לתנועות אחרות. בשנה האחרונה קיימנו בכנסת לא מעט מאבקים - שנמצאים בשלבים שונים - על העקרון הלא מסובך הזה. הקמת ממשלה ללא המפלגות החרדיות איפשרה לנו לחייב את "מעיין החינוך התורני", רשת החינוך של ש"ס, להכניס לימודי ליב"ה לכל בתי הספר שלה, ביטלנו את "חוק נהרי", הבטחנו את שיריון הנשים בוועדה לבחירת דיינים ובוועדה לבחירת שופטים, הנחנו הצעה למיסוד הקבורה האזרחית בישראל, שעון הקיץ בוטל, ברית הזוגיות הונחה על שולחן הכנסת, חוק הפונדקאות עבר את ועדת השרים לחקיקה ואנחנו נאבקים נגד הערר שהגישה נגדו מפלגת הבית היהודי, השוויון בנטל הוא כמובן מהפכה תודעתית ומעשית שמטלטלת את המדינה כולה, אנחנו תומכים בכל כוחנו בחוק הגיור של אלעזר שטרן.

כשאתם קוראים בעיתון על זעזועים ומתחים בקואליציה, חלק גדול מהם נובע מכך שאנחנו לא מוכנים להפסיק את המאבק על זהותה של ישראל בענייני דת ומדינה. חברי לממשלה ולקואליציה מסבירים לי לא פעם שאנחנו סתם מסכנים את קיומה של הממשלה על משהו שלרוב הישראלים - כולל המצביעים שלנו - לא אכפת ממנו. אני חושב שהם טועים, אבל זה לא חשוב. לא נכנסנו לחיים הפוליטיים רק בשביל לשבת ולהסתכל על המציאות, אלא כדי לשנות אותה.

אני מניח שמה שקרה בינתיים לא מגרד אפילו את הציפיות שלכם. זה גם לא אמור. יש מחיר להחלטה שעשינו להכנס לקואליציה. כשאתה יושב באופוזיציה אתה צודק 100 אחוז מהזמן, ב-100 אחוז מהדברים, אבל לא מיישם אפילו אחוז אחד מהעקרונות שלך. כשאתה בקואליציה אתה צודק רק 60% מהזמן, ומנצח רק ב-60% מהמלחמות, ומצליח ליישם רק 60% מהאמונות שלך. החלטנו ללכת על האופציה השנייה, כי לא באנו לשנות את עצמנו, אלא את המדינה.

תנועת "יש עתיד" עושה, ותמשיך לעשות, ככל שביכולתנו להבטיח את השוויון בין כל התנועות ביהדות בישראל - אורתודוכסי, קונסרבטיבי, או רפורמי. בגיור, בתקציבים, בעיני החוק. איש אינו יכול לתבוע בעלות על האלוהים היהודי. פוליטיקה ישנה וקטנה לא יכולה לקבוע דבר שהוא נצחי כמו הזהות היהודית, זה פשוט שגוי, ולפיכך זה צריך להיעלם.

באנו לחולל מהפכה אזרחית שברית הזוגיות האזרחית היא נדבך חשוב שלה. אנו עומדים לעשות ככל שביכולתנו כדי שלכל אדם, יהודי או לא יהודי, גיי או סטרייט, רפורמי או קונסרביטיבי, שרוצה לחיות יחד ולמסד את חייו המשותפים על-פי תפיסת עולמו, תהיה היכולת לעשות זאת. אחת מזכויות היסוד האנושיות היא הזכות לאהוב בכל דרך שנראית לך נכונה. אין לנו שום ויכוח או עימות עם הממסד הדתי בשאלת הנישואים והגירושים, אבל אנחנו צריכים לתת לה גם פתרון אזרחי.

זו החובה שלנו. לא רק כתנועה פוליטית, לא רק כנבחרי ציבור, לא רק כאזרחי מדינת ישראל. זו החובה שלנו כיהודים, כבני אדם.

תודה רבה לכם.