יו"ר רשות ניירות ערך, שמואל האוזר, אומר שהרשות עומדת על מינוי גוף מפקח לעבודת רואי החשבון בחברות הציבוריות בדומה למודל בארה"ב (PCAOB). הוא דיבר (יום ג', 8.7.14) בכינוס לשכת רואי חשבון.
לדברי האוזר, "אני רואה ברואה החשבון המבקר ראש וראשון לשומרי הסף. יש לכך חשיבות עליונה במיוחד בעולם חשבונאות שווי הוגן שמחייב את רשות ני"ע להקדיש מאמצים לא מעטים ביישומו. התוצאות בשטח מבחינתנו לעיתים מאכזבות. ככלל אנחנו עדים לעבודה רצינית ומקצועית מצד רואי החשבון, אולם בשוליים התגלו במספר מקרים כשלים שמעלים סימני שאלה 'איפה היו רואי החשבון?'.
"זה קורה כשהמבקר 'מסתתר' מאחורי העובדה שמדובר בחברה-בת זרה ושלה רואה חשבון מבקר אחר גם הוא זר. במקרים מסוימים השאלות מצטיירות כניסיון לצאת ידי חובה ולא כניסיון להגיע לבדיקה מעמיקה. על-רקע זה, לדעתי קל להבין מדוע סקר העמיתים [הקיים] אינו עומד בסטנדרטים של מוסדות דוגמת ה-PCAOB האמריקני ומוסדות דומים אחרים".
לדברי האוזר, "אני סבור שיש להחיש הקמת ה-PCAOB. אנחנו אחת המדינות האחרונות בעולם המערבי שאין לה תאגיד פיקוח על מקצוע ראיית החשבון. הקמתו חשובה, בין היתר, בשל החשיבות הגדולה לקדם הכרה הדדית עם רשויות ני"ע בעולם וגופים דומים בעולם, ובפתיחתו למשקיעים זרים, לגופי תיווך זרים ולשיתופי פעולה עם שווקים אחרים בעולם המערבי".
כמו בעולם
המפקח על הבנקים, דודו זקן, והמפקחת על הביטוח, דורית סלינגר, הביעו תמיכה ביוזמתו של האוזר. סלינגר הביעה את התקווה שהמהלך יחלחל גם לחברות פרטיות שלציבור יש עניין בהן, ואם לא - "הדבר יישקל" ורמזה שאף ייתכן שייאכף. שניהם הדגישו, כי מדובר במבנה הקיים בעולם ואיננו המצאה מקורית לישראל.
זקן הוסיף כי הרגולציה בעולם משתנה ועל ישראל לבצע את ההתאמות המבוקשות, שכן על הגופים המפקחים לעבוד בקני מידה בינלאומיים - דבר המשליך על תפקודם של שומרי הסף. עוד הזכיר, כי החלטותיו של הגוף המפקח יהיו נתונות לבקרה של בית המשפט. גם האוזר אמר, כי על ישראל לפעול בדומה לנהוג בעולם. הוא הצהיר, כי אם יש כוונה להקים גוף ביקורת - ניתן יהיה להגיע להסכמה; אבל אם הכוונה של הלשכה היא להותיר את המוסד לסקירת עמיתים - לא תהיה הסכמה.
נשיא לשכת רואי חשבון, דודי גולדברג, הצהיר כי הלשכה תומכת בפיקוח על עבודתם של רואי החשבון המבקרים, ולצד זאת מבקשת להסדיר את בעיית הגבלת חבותם של רואי החשבון בתביעות ולהקל את מגבלות האי-תלות. האוזר אמר שגם הוא סבור שיש לטפל בבעיות אלו.
גולדברג הודיע כי הוא מוכן להפסיק לשמש כיו"ר המוסד לסקירת עמיתים ולמנות במקומו יו"ר שיוסכם על הלשכה ורשות ניירות ערך. גולדברג קרא לרשות להציג מודל לפיקוח שאינו דומה לזה המקובל בארה"ב, שכן בארה"ב לא קיימת מועצת רואי חשבון פדרלית כמו בישראל. הוא הציע להשתמש במוסד לסקירת עמיתים כתשתית לפיקוח העתידי.
"הביקורת השתפרה"
נשיא הלשכה לשעבר,
עופר מנירב, שהיה ממקימי המוסד לסקירת עמיתים, הזכיר שהמוסד הוקם בתמיכת רשות ניירות ערך, ו"אין לי ספק שבעשר השנים הללו הביקורת השתפרה מאוד. שמעתי רק אמירות בעלמא ש'המוסד לא השיג את המטרה שלו'; תראו לי איפה הוא נכשל". לדבריו, יוזמתו של האוזר משמעותה שאותו גוף יהיה הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת.
סגן נשיא הלשכה,
יזהר קנה, אמר שכבר כיום קיים פיקוח על המבקרים - כולל של הרשתות הבינלאומיות - ולכן אין צורך למהר וניתן לפעול בשיקול דעת. הוא הזכיר, כי ביישום חוק הסוקס בישראל נפלו ליקויים מהותיים, ויש להפיק את הלקחים מכך בעת ההחלטה על מודל הפיקוח.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
