משרד הבריאות בעזה: 44 נהרגו הלילה

ביוני 1967 כבשה ישראל בשישה ימים את כל הגדה, כולל ירושלים המזרחית, את עזה, את סיני ואת רמת הגולן. ערב המבצע הייתה בארץ אווירת ייאוש וחרדה, והדיבורים על שואה מתקרבת היו מנת חלקם של אישי ציבור וזאת כתוצאה של גירוש כוח החרום של האומות המאוחדות מסיני וחסימת מיצרי טיראן לשיט הישראלי, מעשים שלווו באיומים על השמדת ישראל. ביום 2 ביוני התקיימה ישיבה משותפת של הממשלה והמטכ"ל, ובה הודיעו אלופי צה"ל כי לצבא המצרי ייקח לפחות שנה וחצי עד שיהיה מוכן למלחמה, ושאיומיו הם איומי סרק. האלוף מתי פלד, ראש אגף האפסנאות (כשמו אז, היום אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה) אמר באותה ישיבה שמצריים סומכת על הססנות ממשלת ישראל והיא בטוחה שלא נעז להכות בה, "מגיע לנו לדעת מדוע סובלים אנו את החרפה הזו".

הלחימה ברצועה נמשכה גם השבת, זה היום ה-26 ברציפות. צה"ל תקף מאות מטרות. הפלשתינים ירו בבוקר בשעה 06:00 מטחי רקטות לעבר גוש-דן, אזור השרון ולעבר באר שבע. מערכת כיפת ברזל יירתה כמה מהן. כמה רקטות נפלו בשטחים פתוחים. לא דווח על נפגעים או על נזק. משעות הצהריים ועד לפנות ערב נורו כ-50-40 רקטות לעבר ישובי עוטף עזה ולעבר שדרות. כמו-כן דווח על ירי רקטות לעבר אשקלון. שתיים מהן יורטו על-ידי מערכת כיפת ברזל. דווח על שני חיילים שנפצעו קל. לפנות ערב דווח על פצוע קשה מפגיעת רקטה באחד מישובי הדרום. לא דווח על נזקים.

גם בימים טרופים אלה, כשהמלחמה בעזה מתנהלת במלוא עוזה, אין מי שיחלוק על כך, שראוי כי תקום ועדת חקירה - בסיום הלוחמה בעזה - שתחקור מחדל המנהרות בעזה. הכל מסכימים ומבינים, שאין זה העיתוי הנכון לעסוק בכך, שעה שהלוחמה בעזה מצויה בעיצומה וחיילנו נהרגים בעזה, מעשה של יום יום ומעשה של שעה בשעה.

בתחילת פרק י"ח בתהילים מופיע תיאור מדויק של השתלשלות האירועים: רצח שלושת הנערים בידי בני בליעל, ירי הרקטות על ישראל, מוראות המלחמה, האש, ההרג וההרס ברצועת עזה:

בואו נגיד שמקסיקו, כמשל, כולה או חלקה חופרת מינהרות תופת לארה"ב. לחטוף אמריקנים מכל סיבה מקסיקנית טובה, שנראית בעיניה.