שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מרים סוקולוב, קיבלה החלטה שמשמעותה עשויה להיות יצירת "אסירי ציון" מסוג חדש - אומרת (28.8.14) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

סוקולוב קבעה, כי מאיר אוחנה - נאשם מרכזי בפרשת הבנק המחתרתי שלטענת המדינה פעל בבורסת היהלומים - יוכל לצאת מהארץ, אם חתנו ושתי בנותיו לא יוכלו לצאת ממנה כל עוד הוא שוהה בחו"ל. ברק-ארז קיבלה את ערעור המדינה וקבעה, כי אוחנה לא יוכל לצאת מן הארץ אלא אם יקבל אישור פרטני מבית המשפט.

בנוגע למנגנון שהציעה סוקולוב, תוהה ברק-ארז: "אם לא יחזור המשיב לישראל - האם יהיו בני משפחתו 'אסירי ציון' (במובן חדש של מונח זה)?". ברק-ארז מציינת, כי לעיתים אומנם נקבע בדין האזרחי שערב אינו יכול לצאת מן הארץ, אך יש הבדלים ניכרים בין אותם מצבים לבין המקרה הנוכחי. המרכזי שבהם הוא, שבדין האזרחי עיכוב היציאה נועד להביא לתשלום החוב, בעוד בהליך הפלילי הערבות עצמה היא רק אמצעי להבטחת התייצבותו של הנאשם למשפטו.

לדעת ברק-ארז, ספק אם עיכוב יציאה שכזו יעמוד במגבלות חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, בין היתר משום ש"כאשר בוחנים את הנזק שעלול להיגרם לערבים מקום בו יימלט הנאשם מאימת הדין, מתעורר חשש של ממש כי הטלת איסור שימנע את יציאתם מן הארץ עד שישוב הנאשם יגרור פגיעה אנושה בחופש התנועה שלהם, ויהפוך אותם למעין 'בני ערובה' של הנאשם".

עוד מציינת ברק-ארז, כי איסור יציאה מן הארץ בדין האזרחי הוא תחום בזמן, וספק אם ניתן יהיה להותיר את בני משפחתו של אוחנה בארץ ללא הגבלת זמן אם הוא לא ישוב. לכן, "קיים ספק האם קביעה מראש לפיה ערב לא יוכל לצאת מן הארץ עד לשובו של הנאשם היא אפקטיבית - בשים לב לכך שלאורך זמן לא ניתן יהיה למנוע מהערבים לצאת את הארץ גם אם המשיב יימלט, תוך הנחה שעיכובם לא ימלא אחר התכלית המקורית שלשמה הוא נועד, היינו הבטחת התייצבותו של המשיב למשפטו".

לבסוף אומרת ברק-ארז: "בהסכמה גורפת של הערבים לתנאי שלפיו הם יהיו מנועים לצאת את הארץ כל עוד המשיב שוהה בחו"ל אין כדי 'להכשיר' תנאי כזה, מאחר שאין בכוחה של הסכמה לרפא פגיעה לא מידתית בזכויות יסוד". את המדינה ייצגה עו"ד קרן רוט, ואת אוחנה - עוה"ד דרור מתתיהו והגר נגלר.