News1 גאים להציג
מבקרים ייחודיים (Unique Visitors):
אתר - 107,043  סלולר - 374,549
   |   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
חימום תת-רצפתי - כמה זה יעלה לנו
כתיבת המומחים
המלצות אמיתיות: כך תבחרו גני אירועים
בהרכב של תשעה שופטים
בג"ץ אישר את הפטור מליבה בישיבות הקטנות
ברוב של שבעה שופטים מול שניים נקבע, כי אין מקום לבטל את החוק המעניק פטור מלימודים אלו ל-25,000 חרדים הסוגיה המרכזית: האם פגיעתו של החוק בזכות היסוד לחינוך היא מידתית
17/09/2014  |   איתמר לוין   |   חדשות
האוטונומיה עולה על גריעת תכנים [צילום אילוסטרציה: פלאש 90]

▪  ▪  ▪
בית המשפט העליון דחה (יום ד', 17.9.14) עתירה שביקשה לחייב את הישיבות החרדיות הקטנות (כיתות ט'-י"ב) בלימודי ליבה. ההחלטה התקבלה בהרכב בן תשעה שופטים. על דחיית העתירה החליטו הנשיא אשר גרוניס, המשנה לנשיא מרים נאור והשופטים אליקים רובינשטיין, אסתר חיות, יצחק עמית, ניל הנדל ועוזי פוגלמן. השופטים עדנה ארבל וסלים ג'ובראן סברו בדעת מיעוט שיש לקבל את העתירה.

העתירה הוגשה בידי שר החינוך לשעבר, פרופ' אמנון רובינשטיין; ראש המרכז הבינתחומי, פרופ' אוריאל רייכמן; ח"כ אלעזר שטרן; וארבעה חרדים לשעבר. הדיון המרכזי עסק בשאלה האם החוק המעניק פטור מלימודי ליבה למוסדות אלו, הוא חוקתי משום שלכאורה יש בו משום פגיעה בזכות לחינוך ופגיעה ביכולת ההשתכרות העתידית של תלמידי הישיבות. העתירה הוגשה בשנת 2010 ונדונה בשנת 2011. היא נגעה ל-25,000 תלמידים.


"להתנות את ההכרה"


הנדל אומר, כי בחוק אין כפייה שכן כל נער והוריו יכולים לבחור את מוסד הלימוד, ומנגד - בעתירה יש סממנים של פטרנליזם וניסיון לבטל רכיב מרכזי בזהותו של המיעוט החרדי, בעוד בג"ץ נוטה להגן על המיעוט מפני הרוב. עוד עומד הנדל על ההכרה עתיקת היומין בצורך לעבוד לצד לימוד התורה, ואומר שבישראל יש בכך אף משום קיום מצות יישוב הארץ. הנדל מציין, כי בציבור החרדי מתחולל שינוי בתחום היציאה לעבודה, אם כי אין זה תפקידו של המחוקק לכפות אותו.

חיות סבורה, כי יש מקום להכיר בזכות היסוד לחינוך וכי על המדינה להבטיח לכל תלמיד את המינימום שיאפשר לו לפתח את יכולותיו מבלי לסבול מנחיתות חברתית. עם זאת, בעתירה אין תשתית עובדתית לצורך הגדרת תכני היסוד, אשר היעדרם פוגע בזכות זו של תלמידי הישיבות. לצד זאת אומרת חיות, כי ראוי ששר החינוך לא יכיר במוסדות חרדיים שאינם מלמדים אזרחות, משום שבכך הם מתעלמים מערכיה הדמוקרטיים של ישראל.

לדעת נאור, הזכות לחינוך היא חוקתית אך יש לאזן אותה מול זכותם של ההורים לחנך את ילדיהם לפי השקפת עולמם. החוק הנדון עומד במבחן המידתיות של חוק יסוד כבוד האדם וחרותו, והתועלת שבו להגשמת האוטונומיה בחינוך עולה על הנזק שבגריעת תכני לימוד.


זכות להתערב, לא חובה


עמית אומר, כי למדינה ליברלית יש זכות להתערב בחינוך ילדים חרדים בניגוד לדעת הוריהם, אך אין עליה חובה לעשות זאת. החוק הנדון אינו כופה לימודים מסוימים אלא מעניק פטור מהם, ואין מקום להתערבות שיפוטית במתן פטור זה. באותה מידה סבור עמית, כי המחוקק אינו חייב להתערב באוטונומיה החינוכית המוענקת להורים, אף כי הוא רשאי לעשות זאת. הוא דוחה את דעתה של חיות, לפיה ניתן לכפות על הישיבות לימודי אזרחות.

לדברי רובינשטיין, השאלה היא כיצד לא לפגוע בערכי יסוד של החברה החרדית לצד הכנת התלמידים לחיים. גם רובינשטיין סבור שהזכות לחינוך היא זכות יסוד חוקתית, וקיימת גם סוגיית הנחלת ערכים דמוקרטיים לשם השתלבות במדינה. לצד זאת, קיימת זכותם של ההורים לאוטונומיה ויש לאזן בין כל הזכויות הללו. גם רובינשטיין עוסק בשאלת המידתיות של הפגיעה בזכות לחינוך, וקובע שמאחר שמדובר בשנתיים עד ארבע שנים בלבד של לימודים - לא נוצרה מסה קריטית המצדיקה את התערבות בית המשפט.

פוגלמן אומר, כי זכות היסוד לחינוך מטילה על המדינה את החובה לעשות להגשמתה, אך העתירה לא הניחה תשתית עובדתית לקביעה שבמקרה הנדון נפגעת זכות היסוד. פוגלמן מדגיש, כי אין לראות בחוות דעתו משום אישור שהחוק הוא ראוי, אלא רק שמבחינה משפטית אין בסיס להתערבות בו - בפרט כאשר המדובר בחקיקה ראשית ולא בהליך מינהלי.


לא הכל משפטי


גם לדעת גרוניס לא הונחה תשתית עובדתית שתאפשר לקבוע שהחוק פוגע בזכות היסוד לחינוך. מדובר בעתירה פטרנליסטית, וביהמ"ש מעניק סעדים מסוג זה כאשר הנפגע עצמו עותר. לא כל סוגיה חברתית (השתלבותם של החרדים בחברה ובעבודה) היא גם סוגיה משפטית, ולא בכל מקרה בו סבור מאן דהוא שהמחוקק אינו מתמודד כראוי עם סוגיה, ניתן להניחה לפתחו של בית המשפט. לדברי גרוניס, לא הוכח שמניעת לימודי הליבה פוגעת בזכות לחינוך, וספק אם פסילת החוק תסייע לקידום השתלבותם העתידית של החרדים ביתר חלקי החברה הישראלית.

ארבל פתחה את דעת המיעוט בקביעת הזכות החוקתית לחינוך, ולדעתה זכות זו כוללת את לימודי הליבה - בין היתר משום שהם מעבירים ערכי יסוד המשותפים לחברה הישראלית ומשום שהם כלי חיוני להשתלבות בעבודה. החוק הנדון פוגע בזכות יסוד זו, ומונע מן הנערים החרדים כלים שיאפשרו להם לבחור בעתיד בעצמם את דרכם. לדעת ארבל, מדובר במצב קיצוני בו יש מקום להתערב באוטונומיה ההורית בתחום גידול הילדים, שכן החוק פוגע בצורה בלתי מידתית בזכות לחינוך.

ג'ובראן הסכים עם ארבל ועם נימוקיה, והוא סבור שקיים בעתירה יסוד עובדתי מספיק כדי לקבל אותה. תוכנית הליבה מקנה לתלמידים מיומנויות וכלים בסיסיים וחיוניים, שהם חלק מן הזכות הבסיסית לקיום בכבוד בחברה המודרנית. גם בחו"ל, העיר ג'ובראן, לימודי הליבה הם מסד הכרחי וחיוני לכל תלמיד.

את העותרים ייצגו עוה"ד רענן הר-זהב, יעקב בן-שמש, סיגל רונן-כץ ועידו כהן; את הכנסת ייצגו עוה"ד גור בליי ואייל ינון; את משרד החינוך ייצגה עו"ד דינה זילבר; את עמותת מנהלי הישיבות ייצג עו"ד עדיאל גלס; ומספר מבקשים להצטרף יוצגו בידי עוה"ד אביעד הכהן, ישעיהו אברהם, משה בן-דוד וחיים זיכרמן.
בג"ץ 3752/10, אמנון רובינשטיין ואח' נ' הכנסת ואח' / פס"ד
בג"ץ מאשר ברוב של שבעה שופטים נגד שניים את חוקיותו של החוק המעניק לישיבות הקטנות החרדיות פטור מלימודי ליבה
בג"ץ 3752/10, אמנון רובינשטיין ואח' נ' הכנסת ואח' / תקציר פס"ד
תקציר פסק הדין בו דחה בג"ץ עתירה נגד חוקיותו של החוק המעניק לישיבות קטנות חרדיות פטור מלימודי ליבה

תאריך:  17/09/2014   |   עודכן:  17/09/2014
איתמר לוין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
בג"ץ אישר את הפטור מליבה בישיבות הקטנות
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל התגובות         כתוב תגובה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
טולרנטיות לכאורה
17/09/14 20:32
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר מתווים כללים לאזרחים החפצים לקיים את מנהג הכפרות. הכללים מאפשרים את קיום המנהג עתיק היומין לצד מניעת הסיכון לבריאות הציבור העלול להיגרם כתוצאה משחיטה ללא פיקוח וטרינרי, ותוך צמצום הסבל הנגרם לעופות למינימום. הכללים נכתבו כדי למצוא את האיזון בין שמירה על בריאות הציבור ורווחת העופות לבין הרצון לקיים את המנהג.
17/09/2014  |  עידן יוסף  |   חדשות
מחקר כלל אירופי חדש שערכה חברת Ipsos MORI עבור מסטרקארד מגלה (יום ד', 17.9.14) כי 80% מהנשאלים אוהבים לעקוב אחרי ההתנהלות הכספית שלהם ומעוניינים לקבל שליטה גדולה יותר על ההוצאות שלהם.
17/09/2014  |  עופר וולפסון  |   חדשות
שר המודיעין יובל שטייניץ אומר כי ישראל מודאגת מאוד, "כי אנחנו מרגישים שהמו"מ עם אירן הולך בכיוון הלא-נכון". בתדרוך לעיתונות הזרה ובכינוס הכלים הבלתי מאוישים בירושלים, אמר שטייניץ: "אנחנו תומכים בקואליציה למול דאעש וארגוני הטרור, אבל אסור שזה יבוא על חשבון אירן גרעינית".
17/09/2014  |  עידן יוסף  |   חדשות
השביתה בדואר מחריפה, לאחר שההסתדרות הודיעה (יום ד', 17.9.14) כי ממחר ייפסקו הליכי גביית מיסים בדואר, וכמו-כן לא יינתן שירות לקהל הרחב. בנוסף, לא יתאפשר עידכון העברת בעלות על רכב בסניפי בנק הדואר.
17/09/2014  |  עופר וולפסון  |   חדשות
חברת אלעד ישראל, בשליטת יצחק תשובה, פינתה (יום ד', 17.9.14) 8 מתוך 20 המשפחות המועמדות לפינוי בגבעת עמל בצפון תל אביב. 4 משפחות אחרות התנגדו, והיה צורך בהפעלת כוח כדי לפנותן. בעת מסירת הידיעה מתנהל מו"מ עם 3 משפחות נוספות. הקרקע נמצאת בבעלות אלעד, ומיועדת לבניית דירות.
17/09/2014  |  אלעזר לוין  |   חדשות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
עליס בליטנטל
עליס בליטנטל
המחזה מאת סביון ליברכט "החתן המושלם של רוחל׳ה" כאילו נכתב במיוחד לתיאטרון היידישפיל    למרות שעלה כבר ב-2010 בבית לסין    הפקת היידישפיל בבימויו המשובח של יונתן אסתרקין עם קאסט כה מו...
ירון פרידמן
ירון פרידמן
בשבוע שעבר נחשפה הפדיחה הגדולה של משפחת סנואר - בן אחותו, איש דאעש חוסל ע"י הצבא המצרי. האירוע מעלה תהיות לגבי הגבולות העוברים בין ארגוני טרור - האם הם אויבים או שותפים?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
מועדון+ / תגיות
אישים | פירמות | מגשרים
מוסדות | אתרים | מושגים
[צילום: AP]
נשיא רוסיה
ולדימיר פוטין (נולד: 7 באוקטובר 1952, שמו המלא - ולדימיר ולדימירוביץ' פוטין, Vladimir Vladimirovich Putin), נשיא רוסיה והאיש החזק במערכת הפוליטית של ה
[צילום: לשכת העיתונות הנשיאותית האוקראינית/AP]
נשיא אוקראינה
ווֹלוֹדימיר אוֹלֶכְּסָנדרוביץ' זֵלֶנסקי (נולד: 25 בינואר 1978), פוליטיקאי, קומיקאי ושחקן אוקראינה
[צילום: אלכסנדר זמליאנצ'נקו, AP]
פוליטיקאי רוסי
סרגיי קוזוגטוביץ' שויו (נולד: 21 במאי 1955), פוליטיקאי רוסי. בנובמבר 2012 מונה לכהן כשר ההגנה של רוסיה. ממנהיגי מפלגת "רוסיה המאוחדת", המפלגה התומכת בשלטונו של ולידמיר פוטין
לכל הערכים במועדון+
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il