שבע שנות מאסר ב"פרשת הרבנים"

הרב מאיר רוזנטל, שהיה ראש לשכתו של הרב הראשי יונה מצגר, נדון (יום ב', 29.9.14) לשבע שנות מאסר על חלקו ב"פרשת הרבנים". מדובר בהנפקת תעודות רבנות כוזבות לשוטרים וחיילים לצורך קבלת תוספות שכר שלא הגיעו להם. בגין אישורים כוזבים אלו, שילמה המשטרה 160 מיליון שקל, וצה"ל שילם 140 מיליון שקל. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אמנון כהן, הודיע על גזרי הדין של ארבעה מבין שבעת המורשעים בפרשה.

רוזנטל שימש כאחראי במכללת דרכי הוראה על הנפקת האישורים השונים, ובהמשך פעל מול הרבנות הראשית להשגת התעודות עבור מרבית המכללות. הוא הורשע במאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה, מאות עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושל שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, מאות עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירות מס והלבנת הון.


רוזנטל: "גדול וחמור ביותר"


כהן קבע, כי רוזנטל שלשל לכיסו 2 מיליון שקל מפעילותו בתחום המכללות - הן כתשלום שקיבל ממכללות קיימות והן ובעיקר דרך תתי-מכללות שפתח בעצמו. באישורים הכוזבים נטען, כי נושאיהם למדו שנתיים בהיקף של 35 שעות בשבוע ועתידים ללמוד שנה נוספת - בעוד שבפועל למדו 10-4 שעות בלבד במשך לא יותר משנה וחצי. תאריכי הלימודים היו פיקטיביים, ובחלק מן המקרים נעשה שימוש כוזב בשמותיהן של ישיבות קיימות.

רוזנטל הכין אישורים אלו לתלמידי מכללות בית שאן וגן-נר ולתלמידי כיתות פרטיות שפתחו הוא ואחרים, ואילו הרב אהרון גוטסדינר - שהיה רב המחוז הצפוני של המשטרה - הכין אותם עבור מכללת אריאל. בנוסף לכך זויפו תעודות "יורה יורה", המלמדות על סמכות לפסוק הלכה. רוזנטל גם נקנס ב-500,000 שקל.

כהן עומד על כך שרוזנטל השקיע מחשבה ותכנון מרובים בביצוע העבירות ועל הנזק העצום שגרמו מעשיו לקופת המדינה, וקובע שהוא פעל מתוך תאוות בצע, רימה את מי שנתנו בו אמון מלא ואף הוליך שולל את אביו. " אני מוצא, כי מרכזיותו של רוזנטל בהנפקת האישורי השונים, הופכת את חלקו לגדול ולחמור ביותר מבין כל הנאשמים. בלעדי אות אישורי שהגה, ניסח והפיץ במרץ רב
במכללות השונות, אין לדעת כיצד היו הדברי מתפתחים", קובע כהן. "רוזנטל עשה לעצמו 'ביזנס' על חשבון הקופה הציבורית".


גוטסדינר: ניצל את מדיו


גוטסדינר נדון לארבע שנות מאסר ולקנס של 100,000 שקל, לאחר שהורשע במאה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושל ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 120 עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושל סיוע לניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עשרות עבירות של זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ושל שימוש במסמך מזויף בנסיבות מחמירות, לקיחת שוחד, מרמה והפרת אמונים ועבירות מס.

לדברי כהן, העובדה שמדובר בקצין משטרה הופכת את פגיעתו בערכים המוגנים לקשה ביותר. הוא הוציא שם רע לשירות הציבורי, הפר את האמון שנתנו בו פקודיו, היה לו חלק דומיננטי בעבירות והוא ביצע אותן בתעוזה רבה. גוטסדינר גרם נזק של 15 מיליון שקל, כאשר המניע שלו היה ההכנסה הצדדית שסידר לעצמו, תוך שהוא מנצל בגלוי את מעמדו ומדיו - ואפילו את סמל המשטרה - לקידום ענייניו הפרטיים.

הרב יצחק אוחנה, שהיה מנהל מחלקת בחינות והסמכה ברבנות הראשית, נדון לעשרה חודשי מאסר. הוא הורשע ב-1,350 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 1,350 עבירות של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, 1,350 עבירות של מתן תעודה כוזבת, מרמה והפרת אמונים, ושבועת שקר. כהן פסל את אוחנה מלמלא תפקיד ציבורי כלשהו. לדברי כהן, מעשיו של אוחנה מכתימים את השירות הציבורי כולו, חלקו בהונאה היה מרכזי והוא היה עלול לגרום נזק אסטרונומי. "אין המדובר בהעלמת עין, אלא בהנפקה אקטיבית של למעלה מאלף תעודות רשמיות כוזבות של מדינת ישראל", מוסיף כהן.


רואימי: "עסק מרמתי משותף"



מאיר רואימי, שהקים וניהל את מכללת בית שאן, נדון לשלוש שנות מאסר ולקנס של 200,000 שקל. הוא הורשע במאות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושל ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר בנסיבות מחמירות ומרמה. לדברי כהן, מעשיו של רואימי מעידים על דומיננטיות רבה, הוא גרם נזק של עשרות מיליוני שקלים וניצל לרעה את מעמדו בראש המכללה. הוא ורוזנטל התיידדו ויצרו עסק מרמתי משותף, קובע כהן.

שרון אפריאט, עובד תחזוקה שהוצג כמגיד שיעור במכללת בית שאן, הורשע בעשרות עבירות של סיוע לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. חיים בן-חיים, אשר הקים וניהל את מכללת גן-נר, הורשע בעשרות עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ומרמה. כהן החליט לבקש חוות דעת של הממונה על עבודות שירות בטרם יגזור את דינם של השניים.

יוני בן-ארי, אשר שימש כמנהל האדמיניסטרטיבי של מכללת קארו, הורשע ב-120 עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ושל ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, בשל הכנת האישורים הכוזבים לתלמידיה של מכללה זו. כהן דחה בשלושה חודשים את הכרעה בעניינו של בן-ארי בשל מצבו הרפואי ופציעת בנו במבצע צוק איתן, והביע את התקווה שהצדדים יגיעו להסכמה.

את המדינה ייצגו עוה"ד עוה"ד ארז פדן ושירה קני-טל, ואת הנאשמים - עוה"ד עודד הכהן, דבורה אטיה, מיכאל עירוני, טליה רם, מוטי רפאלי, שמואל אלברנס ואיתן ארנון.

בפרשה זו עומד לדין בנפרד הרב הראשי לשעבר, הרב אליהו בקשי-דורון, אשר הסכים להמשך הנפקתן הסיטונאי של התעודות בשל הלחצים הכבדים שהופעלו עליו מצד מי שניהלו את המכללות.