המוסד לביטוח לאומי סירב לשלם הפרשים של קיצבת זיקנה וקיצבה שארים לאלמנה, למרות שטעות שלו היא שגרמה לכך שהיא קיבלה במשך שנים רק מחצית מהקיצבה. רק פסק דין של בית הדין האיזורי לעבודה בבאר שבע הביא למתן התשלום המלא.
קמיסה זכות מקבלת את שתי הקצבאות מאז אוקטובר 1997, ורק במאי 2012 גילה הביטוח הלאומי - בעקבות תביעתה להשלמת הכנסה - כי טעות בהזנת הנתונים הביאה לכך שהיא קיבלה מחצית מהסכום לא הייתה זכאית. הביטוח הלאומי הודיע לזכות שיעביר לה 82,000 שקל בגין ההפרשים, אך בפועל העביר 28,000 שקל בלבד.
נימוקו של הביטוח הלאומי היה, כי הוא יכול לשלם רטרואקטיבית לשבע שנים בלבד - כשם שהוא גובה חובות לשבע שנים בלבד. אולם השופט צבי פרנקל דחה עמדה זו, אשר הבסיס לה לא הוכח במסמך כלשהו. פרנקל גם מציין, כי זכות לא הייתה יכולה לדעת על טעותו של הביטוח הלאומי ולכן לא הייתה יכולה לפנות אליו מוקדם יותר ולדרוש את המגיע לה.
פרנקל מדגיש: "כשם שהמוסד לביטוח לאומי אינו יכול להנציח תשלום גימלה שלא כדין עקב חלוף הזמן והוא רשאי לתקן את טעותו, כך גם בגזירה שווה המוסד אינו יכול להנציח אי-תשלום שלא כדין של גימלה עקב חלוף הזמן, והוא חייב לתקן את טעותו". עוד מזכיר פרנקל, כי כאשר מבוטח מקבל תשלום ביתר הוא חייב להחזירו - וגם כאן צריכה להיות סימטריה במקרה ההפוך. לבסוף מזכיר פרנקל את הציווי היהודי שלא לענות ושלא לעשוק יתומים ואלמנות.
הביטוח הלאומי גם חויב בתשלום הוצאות בסך 2,500 שקל. נציג הציבור יאיר טבת הסכים עם פרנקל. את זכות ייצג עו"ד אביאל בוקובזה, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד נעמה נוה.