|
|
[צילום אילוסטרציה: פלאש 90]
|
|
|
|
|
בית הדין הרבני בפתח תקוה חייב (30.9.14) גבר לתת גט לאשתו, לאחר ששוכנע שהוא מכה אותה - למרות שלא היו בפניו "שני עדים" כהגדרתם בהלכה.
הרב יגאל לרר קובע, כי ניתן להסתפק במקרה זה בעדויות של בלנית במקווה, אשר ראתה על גופה של האישה עקבות של אלימות, ובעדויות ילדיה (מבעלה הראשון) על האלימות של הבעל. הוא מסתמך בכך על כמה מן הפוסקים וקובע:
"פרטי העדות מובילים לתמונה ברורה על אישיות הבעל הנתבע, אשר השרה אווירה של אימה ומתח סביבו וממילא החיים איתו והשהייה בחברתו היו בלתי נסבלים, בוודאי כאשר מדובר על אשתו אשר אמורה להיות עמו יומם ולילה לאורך זמן. מלבד עצם הפגיעות הנפשיות והגופניות עד כדי סיכון בריאותי באשתו ובסובבים אותו".
הרב לרר מוסיף ראיה בדמות התרשמותו הבלתי-אמצעית של בית הדין מן הבעל: "מלבד העדויות וההוכחות הברורות והאמינות על אלימות מסוכנת של הבעל, בהופעותיו בביה"ד, נגלה לעיני ביה"ד בבחינת 'לא תהא שמיעה גדולה מראייה', אופיו האלים והמטיל אימה של האיש על סביבתו.
"ביה"ד עמד על טבעו של הבעל לאורך הדיונים, כאשר לכל אורך הדרך התגלה הבעל בפני ביה"ד באופן הרצאת טענותיו ובבקשות שהגיש לביה"ד, כאדם שתלטן, כפייתי ואובססיבי. ביה"ד אינו מתיימר לתת חוו"ד מקצועית על מצבו הנפשי של הבעל, אך מידות אלו ניכרות היו לכל הדיוט בזמן הופעת הבעל בביה"ד, ובעיקר מבקשותיו החוזרות ונשנות ומאופן כתיבתן, כאשר בקשות דומות הוגשו מדי יום לביה"ד מודגשות בדיו חזק ובסימני קריאה רבים, וכו'".
הרב מנחם האגר והרב אברהם מאיר שלוש הסכימו עם הרב לרר. את האישה ייצגו עוה"ד שלי פיירשטיין-טייאר ושי זילברברג
והטוען הרבני קלמן זילבר, ואת הבעל - הטוען הרבני הרב יהושע זאב זנד.
בשביל לשמוע הדהוד של תוכניות המטכ"ל ושל...
