עונשו של איש ההימורים והשוק האפור בני רביזדה בפרשת הבנק למסחר יוחמר בתשעה חודשים, אשר יתווספו לשבע שנות המאסר שגזר עליו בית המשפט המחוזי בתל אביב. עמיתו אהרון אוהב-ציון ירצה את 3.5 שנות המאסר שגזר עליו המחוזי. כך קבע (יום א', 9.11.14) בית המשפט העליון, בפסק הדין הפלילי האחרון בפרשת מעילת הענק של אתי אלון.

רביזדה ואוהב-ציון היו בעלי בתי קזינו בהם הימר בסכומי ענק עופר מקסימוב, אחיה של אלון, אשר ביצעה את המעילה (250 מיליון שקל) כדי לסייע לו לשלם את חובותיו. רביזדה קיבל 144 מיליון שקל מכספי המעילה, ואוהב-ציון - 48 מיליון שקל.


נכסים שהושגו בפשע


במרכז פסק הדין בעליון מקבלת השופטת אסתר חיות את עמדת המחוזי, לפיה יש להרשיע את השניים בקבלת נכסים שהושגו בפשע. חיות קובעת, כי רביזדה ואוהב-ציון לכל הפחות עצמו את עיניהם לנוכח ראיות ברורות לכך שמקסימוב משלם להם מכספים גנובים, והם גם עמדו בעצמם בקשר רצוף עם אלון, אשר גם ערבה כלפיהם לחובותיו של אחיה. חיות חוזרת על הקו המנחה בפסיקה, ולפיה לצורך הרשעה בעצימת עיניים די בקיומו של חשד ממשי מצד העוצם, ולא נדרשת הימנעות מכוונת מבירור החשד.

חיות אומרת: "נסיבות העניין כפי שהוכחו ובעיקר עוצמתן המצטברת של אותן הנסיבות, אינה מותירה מקום לספק כי התעורר אצל רביזדה ואוהב-ציון חשד ממשי - אם לא למעלה מכך - שהכספים אותם העבירו אתי ועופר לידיהם הושגו תוך ביצוע מעשים בלתי כשרים מצידם ושליחת יד בכספי לקוחות הבנק - גם אם פרטי המעשים לא היו נהירים להם על כל דקדוקיהם - והם העדיפו להימנע מבירור חשדות אלה". עוד דוחה חיות את ערעוריהם של רביזדה ואוהב-ציון על הרשעתם בעבירות זיוף, ניהול הימורים בלתי חוקיים והלבנת הון.


עבירות המס


השופט יורם דנציגר דחה את ערעוריהם על הרשעתם בעבירות מס בהיקף ענק: 4.8 מיליארד שקל שזרמו לחשבונותיו של רביזדה בשנים 2002-1999 ו-323 מיליון שקל של אוהב-ציון בשנים 2002-1997. בין היתר אומר דנציגר, כי המדינה אינה צריכה להוכיח במדויק את סכום ההעלמה ואת מקורו, במיוחד כאשר מעשיו של הנישום הם המונעים זאת ממנה.

לדברי דנציגר, את היסוד הנפשי של כוונה להתחמק מתשלום מס ניתן להוכיח ממעשיו של הנישום והנסיבות החיצוניות. דנציגר קיבל את ערעור המדינה על זיכויו של רביזדה מאחת העבירות בקובעו, כי עבירת ההתחמקות ממס מתחילה כבר בשלב החשבונאי-הרישומי אצל הנישום עצמו, שכן מטרת הוראות ניהול ספרים היא "חיוב הנישום לניהול השיטתי של ספרי הרישום החשבונאי, הבנויים נדבך על גבי נדבך".


גזר הדין


השופט ניל הנדל דחה את ערעוריהם של רביזדה ואוהב-ציון על חומרת עונשיהם. "טיב העבירות, משך הזמן בו נעשו, והיקף הכספים - כל אלו מצביעים על מידת החומרה הרבה של המעשים", הוא אומר בנוגע לקבלת הכספים הגנובים. בהתייחסו לעבירות ההימורים אומר הנדל:

"הנזקים שנגרמים מכך פוגעים לא רק במהמר, אלא גם בסביבתו הקרובה ואף במעגלים משפחתיים וחברתיים רחבים יותר. עינינו הרואות את שהתרחש בתיק שלפנינו, אשר תחילתו במעשי ההימורים של עופר מקסימוב וסופו במעילת ענק במאות מיליוני שקלים אשר גרמה נזקים כבדים לחוסכים רבים. מכאן שיש להטיל עונש ממשי על אלו שמחזיקים ומנהלים בתי הימורים בלתי חוקיים".

מאחר שרביזדה זוכה חלקית מאחד מאישומי הזיוף, הוריד בית המשפט העליון שלושה חודשים מעונשו - אך הוסיף שנה על עבירות המס בהן הורשע בשלב הערעור, כך שעונשו הוחמר בתשעה חודשים. חברת דור-חן שבבעלותו נקנסה ב-500,000 שקל נוספים בשל הרשעה זו, ובכך הוכפל הקנס שהוטל עליה במחוזי.

את רביזדה ייצגו עוה"ד יעקב וינרוט, עמית חדד, דן ביין יצחק בן-אשר ועבד אלעזיז אבראהים; את אוהב-ציון ייצגו עוה"ד דוד יפתח ודן ענבר; ואת המדינה - עוה"ד אבי וסטרמן ויהודה הירשברג.