בית המשפט יכול לקבוע ממצאים גם על סמך עדויות שחלקים מהן אינן אמת, וזאת על-ידי הפרדת העדות למרכיביה השונים. כך אומר (יום א', 16.11.14) שופט בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין.
רובינשטיין יהיה החל מינואר הקרוב המשנה לנשיאת בית המשפט העליון. הוא אומנם אינו חבר בהרכב הדן בערעור בפרשת
הולילנד, אך לדבריו יש כמובן משקל בשל מעמדו הבכיר. בפסק הדין בפרשה זו קבע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
דוד רוזן, כי ניתן להאמין לחלקים מעדותו של
שמואל דכנר, למרות שחלקים אחרים שלה התבררו כשקר.
רובינשטיין אומר: "כידוע בתי המשפט נתקלים לא אחת בעדויות אשר אינן בגדר אמת צרופה, אולם אין בכך בהכרח כדי למנוע מבית המשפט לקבוע ממצאי עובדה ומהימנות על סמך עדויות אלה, לעתים על-ידי הידרשות שונה לחלקי עדות שונים. כפי שנזדמן לי לציין בעניין דומה:
""העובדה שעדי התביעה מסרו הודעות שחלקן היה שקרי, אין בה כדי להצביע על היעדר אפשרות להרשעה - בתי המשפט לדרגותיהם מתמודדים מדי יום ביומו עם עדויות והודעות שאינן מקשה אחת של אמת, ועליהם לחלץ את אותות האמת מתוך הראיות המוצגות בפניהם. גם כשעסקינן בעדים שאינם מל"ו צדיקים, והעולם העברייני מצמיח לא מעטים כאלה, אין דבר זה יכול לחסום את אכיפת החוק. לא בעולם אידיאלי עסקינן אלא במציאות מורכבת".
הדברים נאמרו בהחלטתו של רובינשטיין לדחות את בקשתו של עו"ד והבי סמיר לערער על השעייתו מהלשכה למשך שלוש שנים, לאחר שבין היתר גנב אלפי שקלים שקיבל עבור לקוחותיו. במהלך הדיון התברר, כי המתלוננת נגד סמיר חתמה לפחות פעם אחת על תצהיר שקרי, אך הן בתי הדין המשמעתיים, הן בית המשפט המחוזי בירושלים והן בית המשפט העליון קבעו שאין בכל כדי לבטל את אמינותה לגבי התלונה שהגישה.