שחר אטיאס, איש עסקים הישראלי הפועל בסרי-לנקה, הגיש (20.11.14) לבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה בסך 4 מיליון שקל נגד חברת תפרון. אטיאס עוסק במתן שירותים בתחום הטקסטיל לחברות מקומיות וזרות.
לטענת אטיאס, תפרון הציגה בפניו מצגי שווא בנוגע לאפשרות להתקשר עימו במיזם משותף, במסגרתו יוכל לקבל עמלות נכבדות בתמורה לכך שיציג בפניה חברות בסרי-לנקה הפועלות בתחומים המשיקים לשלה. לדבריו, הוא האמין, כי יוכל להציע לתפרון מתווה עסקי אטרקטיבי במיוחד שיפחית משמעותית את הוצאות התפעול ועלויות הייצור שלה, אם תעתיק לסרי-לנקה את פעילות הייצור שלה.
לדברי אטיאס, בפני דוד פילר - מנכ"ל תפרון, עימו ניהל את המו"מ על תנאי ההתקשרות בין הצדדים - שלוש חברות מובילות בתחומן, שלדעתו יעמדו באיכויות הנדרשות למיזם המשותף עם תפרון. לטענתו, בעת החלפת טיוטות החוזה התגלעו חילוקי דעות ותפרון הודיעה לו שאינה מעוניינת להתקשר עימו. אולם בפועל היא התקשרה עם חברת BRANDIX LANKA, אותה הוא הציג בפניה, תוך שהיא מאמצת את המבנה העסקי שהציע, כדי להעביר את פעילותה היצרנית לסרי-לנקה. לדבריו, על-פי פרסומים בתקשורת, יגיע היקף המיזם המשותף ל-2 מיליארד דולר.
לטענת אטיאס, התקשרות זו מהווה הפרה של הסכם האי-תחרות והשמירה על הסודיות שנחתם בינו לבין תפרון, במסגרתו חשף בפניה את המבנה העסקי שהוא מציע - ואשר כאמור אומץ על ידה בלא לשתף אותו בעסקה. אטיאס טוען, כי הוא זכאי לקבל עמלה של 4% מכלל היקף העסקות שבין תפרון לבין BRANDIX במסגרת המיזם המשותף למשך עשר שנים, ובסכום שהועמד לצורכי אגרה על 4 מיליון שקל.
בתביעה, שהוגשה באמצעות עוה"ד חיים ו
צביקה זליכוב, נאמר, כי תפרון טוענת, כי הכירה את חברת BRANDIX זמן רב לפני שזו הוצגה בפניה על-ידי אטיאס ואף רכשה ממנה בדים בעבר. ואולם אטיאס מכחיש טענה זו ומדגיש, כי תפרון לא הודיעה לו על הכרותה המוקדמת עם חברה זו. טרם הוגש כתב הגנה.
