שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, מזהירה (יום ב', 24.11.14) הן גורמים פרטיים והן גורמים ציבוריים מביצוע "קיצורי דרך" בהוצאת כספי ציבור, גם אם המניעים הם הרצון להתקשר במהירות עם ספק ברמה טובה.
הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון להחזיר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע את תביעתה של חברת מ.מזוז לתשלום מיליוני שקלים תמורת מוצרי חשמל שסיפקה ללא מכרז לצה"ל בשנים 2001-1997. האספקה נעשתה תוך הפרות בוטות של נוהלי הצבא, המשטרה הצבאית מצאה מחדלים חמורים בהתקשרות עם מזוז אך איש לא הועמד לדין.
מזוז הגישה תביעה בסך 6 מיליון שקל, אשר נדחתה בידי המחוזי בשל העדר הוכחות לאספקה הנטענת. העליון החליט כאמור להחזיר את התיק למחוזי, לאחר שמצא שבחלק מן הנושאים פסק הדין אינו מנומק, ובנושאים אחרים לא נקבעו ממצאים בנקודות מרכזיות.
לתבוע השבה
במישור העקרוני אומרת ברק-ארז, כי ההסכמות עם מזוז היו בלתי חוקיות ואין היא יכולה להישען עליהן בתביעתה - אך היא יכולה לתבוע השבה של התמורה הראויה (להבדיל מזו שהובטחה לה) בגין הסחורה שסיפקה. ברק-ארז ממשיכה ודוחה את עמדת המדינה:
"לא נעלמו מעינינו טיעוני המדינה באשר לקושי הכרוך בחיוב הקופה הציבורית בגין הוצאות שהוצאו ללא הרשאה כדין. דברים כדורבנות - אך זו לא התמונה בכללותה. ראשית, אין להתעלם מן העובדה שבנסיבות העניין קופת הציבור גם יצאה נשכרת מן המוצרים שסופקו (גם אם רכישתם לא נעשתה בהליך מיטבי, ולכן אין מקום לתשלום התמורה המוסכמת בגינם).
"שנית, לצד חטאיה של המערערת, שוקלת גם התנהגותם החמורה של גורמים רבים בתוך המערכת הצה"לית. לפי העובדות שהובאו בפנינו - אף לא אחד מהם נדרש לשלם מחיר של ממש בגין מעשיו. מפקד מרכז הבינוי לא קודם - הא ותו לא. כל המעורבים נשארו בתפקידם. אף לא אחד מהם נדרש לשלם בגין הנזקים שגרם. בנסיבות אלה, הטענה כי המערערת צריכה לשאת לבדה במלוא העלות של ההתנהלות הבלתי תקינה מעוררת תמיהות ואף תרעומת".
לקח ברור
לסיום בפיה של ברק-ארז מסר עקרוני: "המקרה שבפנינו הוא מקרה נוסף שבו נחשפים זלזול וזילות באופן ההתקשרות של גופים ציבוריים, תוך דריסת כל נוהל ודין. לא אחת - ונראה שגם בענייננו היה לכך משקל לא מבוטל - הדבר נעשה גם ממניעים 'טובים' שעניינם התקשרות מהירה יותר עם גורם שנתפס כיעיל ואמין על-ידי העושים במלאכה. אולם, גם כאן וגם במקרים אחרים הרווח יוצא במחירו של הפסד גדול לקופה הציבורית.
"הלקח הוא אפוא ברור: חרף הפיתוי לעשיית 'קיצורי דרך' - לא ניתן להשלים עימם. יידעו מתקשרים פרטיים כי אל להם לתת יד לפעילות מסוג זה. אולם, לא פחות מכך, יידעו גם משרתי הציבור שמוטלת עליהם חובה לא רק להצליח בתפקידם, אלא לעשות כן תוך שמירה על הנהלים הנוגעים להוצאת כספים מן הקופה הציבורית. אם לא יעשו כן, אף הם עשויים לתת על כך את הדין".
המשנה לנשיא
מרים נאור והשופט
אורי שהם הסכימו עם ברק-ארז. את מזוז ייצגו עוה"ד
אילן שביט-שטריקס,
דוד גולן, נורית לזר ואורן שהרבני, ואת המדינה - עו"ד לימור פלד.
הסיפור הידוע הזה מתממש אצלנו הלכה למעשה
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
