בבנק ישראל מותחים ביקורת על הצעת האוצר לתיקון חוק לעידוד השקעות הון, וטוענים כי מימוש ההצעה ישפיע לרעה על התעסוקה במשק.
הצעת התקציב שהכין האוצר לשנת 2004 כוללת, בין השאר, רפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, שמטרתו למקד את התמיכה הממשלתית ב"השקעות מוטות יצוא ומחוללות צמיחה".
ההצעה מצמצמת את תחולת החוק בתעשייה, באופן שתנאי יסודי לקבלת מענק יהיה, שמתוך סך מכירות המפעל 50% יהיו מכירות לייצוא.
במחלקת המחקר של בנק ישראל טוענים, כי השינוי המוצע מונע, למעשה, מענקים על-פי החוק מרוב התעשיות המייצרות תחליפי יבוא לשוק המקומי - מזון, משקאות, הנעלה, עץ, רהיטים, נייר, הוצאה לאור ודפוס, מינרלים אל-מתכתיים ומתכת בסיסית. בבנק אומרים, כי לתעשיות אלה, המעסיקות כשליש מכלל המועסקים בתעשייה באזור הפריפריה, פוטנציאל להגדלת כושר הייצור והתעסוקה שאינו נופל בהכרח מזה של תעשיות היצוא.
מחלקת המחקר מצאה, כי קבלת הצעת האוצר מקטינה את תמיכת הממשלה בתעסוקה בפריפריה באופן ניכר: המפעלים, שלפחות חצי מתפוקתם מיועד לייצוא, מעסיקים 40% בלבד מהעובדים באזורי הפיתוח א' ו-ב'. כלומר, לפי ההצעה, המפעלים המעסיקים 60% מעובדי התעשייה בפריפריה לא יהיו זכאים למענק; ואילו המפעלים שלפחות רבע מתפוקתם לייצוא, מעסיקים 53% מהעובדים באותם אזורים, כלומר, גם לפי הרף הנמוך יותר, המפעלים המעסיקים 47% מכלל המועסקים בתעשיה בפריפריה לא יהיו זכאים למענק.
מסקירת מחלקת המחקר עולה, כי המפעלים העומדים ב"קריטריון הייצוא", קרי, המפעלים שרוב תוצרתם מופנית לייצוא, ניתנים לחלוקה לארבע קבוצות, בהתאם להשפעת התיקון המוצע לחוק עליהם.
הקבוצה הראשונה כוללת ענפי יצוא בתחום הטכנולוגיה העילית (טלקומוניקציה, תקשורת מחשבים, ציוד לבקרה ופיקוח, מכשירים למדידה וניווט, מכשירים אופטיים וציוד צילום ובניית כלי טייס), שלהם יתרון יחסי בכוח אדם משכיל ובטכנולוגיה מתקדמת. לפי סקירת בנק ישראל, התיקון המוצע לחוק אינו משפיע על מפעלים אלה, והם ממוקמים ברובם המכריע במרכז הארץ: 38 אלף איש מועסקים במפעלים מקבוצה זו במרכז הארץ, ורק 5,400 איש מועסקים בפריפריה.
בקבוצה השניה נכללות תעשיות מסורתיות בתחומי הפלסטיק, הגומי, הטקסטיל וההלבשה. מפעלי הייצוא של תעשיות אלה מעסיקים 15 אלף איש בפריפריה, ורק ששת אלפים איש במרכז הארץ. "היתרון היחסי שלהם מבוסס בחלקו על עלויות עבודה זולות וכושר התחרותיות שלהם (בעיקר של ענף הטקסטיל) הולך ודועך", נאמר בסקירה. "תעשיות יצוא אלו אינן צפויות לצמוח ולספק מקומות עבודה חדשים עבור הפריפריה".
תעשיית כריית המלחים וחלק מתעשיית הכימיה (יצור אשלג, פוספטים, ברום ודשנים), קובעת מחלקת המחקר של בנק ישראל, ממוקמת בפריפריה לא בגלל חוק עידוד השקעות הון אלא כתוצאה של ההכרח להימצא בקרבת המחצבים. לפי הסקירה, "התועלת מסבסוד ההון של מפעלים אלה אינה גדולה, משום שמפעלים אלה ימשיכו להתקיים ולהשקיע, גם ללא סבסוד".
על הקבוצה הרביעית נמנות התעשיות המעורבות בתחומי הרכיבים האלקטרונים והמתכת, שמשקל העובדים המיומנים בהם בינוני. "נמצא", קובע הבנק, "שלחוק עידוד השקעות הון השפעה רבה על מיקומם הסופי של מפעלי יצוא אלה: במפעלי היצוא בפריפריה מועסקים כ-16 אלף איש, בעוד שמפעלי היצוא של אותם ענפים מעסיקים במרכז הארץ 3,500 איש בלבד".
"צמצום תחולת החוק בדרך המוצעת", קובעת מחלקת המחקר, "אינו יעיל ומעוות את הקצאת המקורות במשק. מבדיקות שנעשו בעבר עולה, שעידוד התעסוקה בפריפריה באמצעות סבסוד השקעות הון בלבד אינו יעיל, שכן סבסוד כזה מעודד שימוש עודף ובזבזני בהון, ושימוש חסר בעבודה".
"עדיף לשלב בין סבסוד הון לסבסוד תעסוקה על-ידי מתן חלק מהמענק כנגד השקעות הון וחלק כנגד תשלומי השכר, בהתאם לחלקם של ההון והעבודה בתוצר התעשייתי", מסכמת מחלקת המחקר בבנק.
