יום המשלוח לנישום קובע את גורל ההחלטה

מועד משלוח החלטת פקיד השומה לנישום, הוא הקובע האם השגתו של הנישום נדחתה בזמן הקבוע בחוק - ולא המועד בו קיבל הנישום את ההחלטה. כך קובע (יום ד', 10.12.14) בית המשפט העליון.

פקודת מס הכנסה קובעת, כי אם פקיד השומה לא דחה דוח שנתי בתוך שלוש שנים מתום שנת המס בה הוגש, או שלא דחה השגה על שומה שהוציא בתוך שנה מיום הגשתה - הרי שהדוח ייראה כמאושר וההשגה תיראה כאילו התקבלה. בית המשפט העליון קבע בזמנו, כי המועד הוא זה שבו הומצאה ההחלטה לנישום, ולא זה שבו קיבל אותה פקיד השומה.

השופטת דפנה ברק-ארז נדרשה לשאלת פרשנותה של אותה פסיקה: האם הכוונה למועד המשלוח לנישום או למועד בו הגיעה ההחלטה לידיו. כאמור, מסקנתה היא שהאפשרות הראשונה היא הנכונה, וזאת לאור הפרשנות התכליתית של דיני המס והפן המעשי שלהם. ברק-ארז מנמקת:

"כלל שיקבע כי המועד שבו התקבל הצו אצל הנישום הוא המועד הקובע, עלול לפתוח פתח גדול לאי-ודאות, לריבוי של התדיינויות עובדתיות וכן ליצור תמריצים לא נכונים בכל הנוגע לקבלת הודעות מפקיד השומה. לעומת זאת, כלל המבכר את המועד שבו נשלחה ההחלטה, הוא ברור ופשוט להפעלה ולהוכחה.

"בשים לב לפער הזמנים הקטן בין מועד המשלוח למועד הקבלה, שלעיתים אף ניתן לאיון (למשל במקרה של משלוח פקס) התמקדות במועד משלוח ההחלטה אף אינה כרוכה בחוסר צדק ואין בה כדי לפגוע באינטרסים של הנישום. בעיקרו של דבר, האינטרס של הנישום הוא שההחלטה תומצא לידיו בסמוך לאחר קבלתה על-ידי פקיד השומה, ואין בפער של מספר ימים לכאן או לכאן כדי לפגוע באינטרס זה".

ברק-ארז קיבלה את ערעורו של פקיד שומה ת"א 3 מול יוסי נאמן, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע, כי יש לקבל את השגותיו של נאמן על השומות שהוצאו לו לשנים 2001-2000 משום שפקיד השומה לא השיב עליהן במועד. היא קבעה, כי על בית המשפט לדון בהשגות לגופן וכי נאמן ישלם הוצאות בסך 30,000 שקל. השופטים יורם דנציגר ואורי שהם הסכימו עם ברק-ארז. את פקיד השומה ייצג עו"ד יאיר זילברברג, ואת נאמן - עוה"ד מיכה צמיר ואורן צורן.