הפרקליטות תערער על עונשים קלים באלימות

הפרקליטות תערער במקרים המתאימים על קולת העונש בעבירות אלימות, במטרה להביא את בתי המשפט להעלות את רף הענישה בעבירות אלו. כך אומר פרקליט המדינה, שי ניצן, בפתח חוברת המאמרים "משפט פתוח" שפרסמה הפרקליטות.

לדברי ניצן, פתרון יסודי לאלימות - שהפכה למכת מדינה - הוא בחינוך, אך מובן שמערכת המשפט חייבת לתרום את חלקה. בין היתר, הוא טוען, יש "להשית עונשים חמורים, שירתיעו את מי שכבר הורשע בביצוע עבירה, כמו גם עבריינים פוטנציאליים". לדעת ניצן, בעבירות אלימות יש לתת "משקל נכבד מאוד להגנה על שלום הציבור והחברה, ושיקולים של נסיבות אישיות צריכים לעיתים לסגת אחור".

ניצן מציין, כי בית המשפט שב וקובע, כי על הענישה בעבירות אלימות להלום את חומרתן הרבה, "אולם לצערי, לעיתים אנו נתקלים במקרים שבהם בכמה מן הערכאות הנמוכות ניתן משקל יתר לשיקולים אישיים הקשורים בנאשם".

בהמשך ההקדמה לחוברת מתייחס ניצן לפסק הדין במשפט הולילנד ואומר, כי ייתכן שהייאוש מפני תופעת השחיתות נובע גם מ"הגישה הסלחנית, לעיתים המופגנת, כלפי מי שסרחו. לכך תורמים לא פעם גם מי שממהרים להתרוץ בין אולפני הטלוויזיה, תוך שהם מסבירים - לעיתים גם שלא מדעת - כי מעשי השחיתות שבהם הורשעו הנאשמים הם 'כמעט נורמטיביים' וכי מדובר ב'רדיפה".

לדברי ניצן, לעיתים אף מושמעות מתקפות ישירות על בית המשפט, המשטרה והפרקליטות, תוך שמיוחסים להם שיקולים זרים. "עם אווירה ציבורית זו אסור לנו להשלים", הוא טוען. "לא ייתכן כי מי שהורשע בעבירות שחיתות יישאר בגדר 'סלב' או יהפוך לכזה!".

עוד אומר ניצן, ברמז ברור למצדדיו של אהוד אולמרט, כי לא ניתן להשלים עם מצב בו כאשר נאשם מזוכה, מהללים את בית המשפט ומעלים אותו על נס; ואילו כאשר אותו אדם מורשע, "מכוונים חיצי ביקורת רעילים כלפי בית המשפט". זאת, הוא מדגיש, להבדיל מביקורת עניינית (ובציניות הוא מוסיף: וכדאי לעשות זאת לאחר קריאת פסק הדין), "שהיא לא רק מותרת, אלא גם רצויה וראויה".