הבנקים חייבים לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון על פעילות חריגה של לקוחותיהם במטבע הווירטואלי ביטקוין, בדומה לחובה החלה עליהם לגבי פעולות חריגות אחרות. כך סבור סגן מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ד"ר מאור אבן-חן, במאמר שפרסם בבטאון הפרקליטות "משפט מפתח".

בהתייחסו לחשש מפני השימוש במטבעות וירטואליים ככלי להלבנת הון ומימון פשיעה אומר אבן-חן, כי רשויות הלבנת ההון בעולם ניצבות בפני אתגר של שיתוף פעולה ביצירת משטר דיווחים אמין ומלא על הפעילות במטבעות אלו. הוא מעריך, כי חלק מיזמי המטבעות הווירטואליים יהיו מעוניינים לשתף פעולה עם הרשויות, כדי לזכות באמון הציבור ולהגביר את השימוש במטבעותיהם. עם זאת הוא מעיר, כי מדובר בשיתוף פעולה בהיקף שכיום אין כמותו.

עוד מעריך אבן-חן, כי הרחבת השימוש במטבעות הווירטואליים תביא גם להתגברות הנסיונות לגנוב אותם באמצעות פריצה למערכות מחשב. על רשויות האכיפה יהיה להיערך למאבק בפשיעת סייבר זו, כשם שהן כבר פועלות נגד הימורים והסתה במרחב האינטרנטי, אומר אבן-חן.

בנוגע להשלכות המס של הסחר בביטקוין אומר אבן-חן, כי כל עוד אף מדינה אינה מכירה במטבע זה כהילך חוקי, נראה שרשויות המס בישראל אינן יכולות לגבות מס הכנסה על הרווחים מפעילות בו, גם אם מדובר במי שסוחר בביטקוין בצורה נרחבת. הוא מציין את האפשרות לבצע עסקות בביטקוין הרחק מעיניהן של רשויות המס, וכך לחמוק הן ממס הכנסה והן ממע"מ, כאתגר שיחייב התייחסות של רשות המיסים כבר בעתיד הקרוב.