בבית הדין הארצי לעבודה הסתיים בצהריים (11.12.03) הדיון בעתירת לשכת המסחר בתל אביב, איגוד לשכות המסחר, התאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים, רשות הנמלים, רכבת ישראל ורשות שדות התעופה, נגד כוונת ההסתדרות לפתוח ב"מגה שביתה" במשק.

נשיא בית הדין, סטיב אדלר, אמר כי החלטת בית הדין תינתן רק ביום ו' או ביום א'.

היועמ"ש: השביתה פוליטית ואינה חוקית;
השובתים צפויים לתביעות נזיקין אישיות

כזכור, בעקבות הוראת הנשיא אדלר, הצטרף היועץ המשפטי לממשלה להליך בבית הדין לעבודה, והגיש לקראת הדיון שנערך בשבוע שעבר חוות דעת מפורטת, הקובעת כי שביתת ההסתדרות אינה מוצדקת ועל בית הדין לאסור את קיומה.

בחוות הדעת שנכתבה על-ידי עו"ד קובי אמסלם, סגן בכיר א' לפרקליטת המדינה, ועו"ד נורית אלשטיין, מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה - בשם היועץ - נאמר כי מחומר הראיות שהגישו ההסתדרות לבית הדין עולה, כי מדובר בשביתה פוליטית - שעל-פי הפסיקה הינה אסורה, או לכל היותר 'מעין פוליטית' - שעל-פי הפסיקה מצויה בתחום האפור, הכוללת אפשרות למחאה הנובעת מחופש הביטוי, ואינה אמורה להוות לחץ אפקטיבי ומתמשך על המעביד. דהיינו, מחאה אזרחית קצרה ומוגבלת".

"לא נותר ספק, כי השביתה שתוכננה משוללת כל יסוד ואינה לגיטימית על-פי עקרונות משפט העבודה. השביתה כולה היא שביתה פוליטית ולפיכך אסורה. אולם, גם אם תמצי לומר שהשביתה נופלת בהגדרה של שביתה מעין פוליטית (אף שלא ראינו כי ההסתדרות הרימה את הנטל להצביע על פגיעה ישירה, מיידית וודאית בזכויות העובדים), הרי כפי שנקבע שביתה כזו מוגבלת למחאה אזרחית קצרה ביותר, ככלל, בת מספר שעות".

עוד נאמר בחוות הדעת, כי "שימוש בלתי מרוסן בנשק 'השביתה', יכול שיוציאה אל מחוץ למתחם הלגיטימי של שביתה המקבלת את הגנות משפט העבודה ויחשוף את ה"שובתים" לתביעות נזיקין".

נטל ההוכחה באשר לחוקיות השביתה מוטל על העובדים

נטל ההוכחה כי השביתה הינה כלכלית וחוקית מוטל על כתפיהם של אלה המבקשים ליהנות מהגנת משפט העבודה. "לא די בסיסמאות כגון 'פגיעה במרקם יחסים' או 'חשש ממיקור חוץ' או 'שינוי כללי משחק'. על ההסתדרות מוטל הנטל להראות ולשכנע את בית המשפט, כי מעשי השלטון פוגעים פגיעה ישירה בעובדים ובתנאי עבודתם. אין ספק, שחששות לכשעצמן אינן מייצרות זכות משפטית. בנטל זה לא עמדה כלל ההסתדרות וגם מטעם זה אין להכיר בשביתה".

"הממשלה, בכובעה כמעביד, לא ביטלה כל הסכם קיבוצי עם העובדים אותם מייצגת ההסתדרות הכללית, וכל טענותיה בעניין זה בבית הדין הנכבד, הינן, לכל הפחות, בלתי מבוססות. גם בפועלה כרגולטור (כלפי תאגידים סטטוטוריים) וכבעלת מניות בחברות ממשלתיות, לא ביקשה הממשלה לבטל כל הסכם קיבוצי או לפגוע בזכויות מוקנות המעוגנות בהסכמים קיבוציים הקיימים באותם תאגידים... אף לא הוצג כל הסכם קיבוצי אחר שנפגע כתוצאה מהשינויים המבניים המתוכננים".

היועץ מסכים, כי "יש לנהל מו"מ עם ארגוני העובדים על ההשלכות שיש, אם יש, לשינויים שנערכים במקומות עבודה בהם קיימים יחסי עבודה מאורגנים על זכויותיהם המוקנות של העובדים... עם זאת... אין חובה לקבל את עמדת ארגון העובדים ואין ארגון העובדים מחזיק בכוח וטו לגבי עריכת השינויים או לגבי מהותם של השינויים... אין חובה להגיע להסכם קיבוצי".

הרפורמה בקרנות הפנסיה אינה חלק מהסכם קיבוצי

הרפורמה בקרנות הפנסיה, קובע היועץ, אינה חלק מהסכם קיבוצי. "קרנות פנסיה נשלטות על-ידי מערכת דינים מיוחדת [חוק הפיקוח על עסקי ביטוח ותקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), תשכ"ד-1964] ועל-ידי תקנון הקרן, שאיננו הסכם קיבוצי".

"אין מקום להכריז על סכסוך עבודה בנוגע לחקיקת החוק בנוגע לקרנות הפנסיה, שכן, אין מדובר בעניין המסור ליחסי עבודה קיבוציים, ההסתדרות פעלה בקרנות כבעלת שליטה בהן, מכלול הזכויות והחובות קבוע בתקנוני הקרנות ולא בהסכמים קיבוציים וההסתדרות אף פנתה לבית דין נכבד זה בהליכים משפטיים שנועדו להביא לביטול החוק".

הגירעון האקטוארי ב-6 קרנות הפנסיה ההסתדרותיות הוותיקות עומד על כ-53 מיליארד ש"ח - יותר מתקציב הביטחון של השנה ויותר מסך גמלאות המוסד לביטוח לאומי שישולמו השנה! "ברור, איפוא, כי המצב בכל הקרנות הגירעוניות, כפי שהיה ערב הסדר קרנות הפנסיה הוותיקות, חייב טיפול מיידי ומקיף, שכן אף אחת מהן לא הייתה מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה. מצב זה, כשלעצמו, די היה בו כדי לחייב מינוי מנהלים מיוחדים בקרנות הגירעוניות על-ידי המפקח על הביטוח".

עוד נאמר, כי הטענה על שינוי בכללי המשחק, "נטענה באופן סתמי וכוללני, בלא שהונחה לביסוסה כל תשתית עובדתית והיא נשענת על אמירות כלליות".

ההסתדרות משחקת בכובעיה השונים לשם קידום ענייניה

"טשטוש ההבחנות היסודיות בין מעמדה של ההסתדרות כארגון עובדים לבין מעמדה כבעלת שליטה בקרנות הפנסיה עשוי להביא למסקנות מוטעות באשר לאופי הסכסוך ולתשתית המקימה אותו... ההסתדרות 'משחקת' בכובעיה השונים תוך שימוש בלתי לגיטימי בכובעה כארגון עובדים, לשם קידום ענייניה כבעלת שליטה בקרנות הפנסיה".

"בנוסף", טוען היועץ, "ההסתדרות כבר פנתה לבית דין נכבד זה וביקשה לבטל את החקיקה בעניין והתיק תלוי ועומד בבית דין נכבד זה, ועתירה לבג"צ (6871/03) תלויה ועומדת אף היא... יש לעשות בה [בזכות השביתה] שימוש בתום-לב, שאף הוא עיקרון משפטי קוגנטי, וזאת ביתר שאת מקום שצעד 'המגה-שביתה', בו מבקשים לעשות שימוש במקביל להליכים המשפטיים, גורם נזק כבד לציבור האזרחים, לציבור המעסיקים הפרטיים ולנזקים נוספים".

ההסתדרות אינה מאזנת בין זכות השביתה אל מול נזקי השביתה למעביד ולציבור כולו: "השביתה המתוכננת נועדה, על-פי ההכרזה של ההסתדרות, להקיף את כלל המשק - מעבידים ציבוריים ומעבידים פרטיים גם יחד, צדדים לסכסוך וצדדים שלישים שאין להם דבר וחצי דבר עם הסכסוך ונעדרי כל יכולת השפעה על מהלכו ועל סיומו של הסכסוך".

התאחדות התעשיינים: השביתות גרמו לאובדן תוצר של יותר מ-4 מיליארד ש"ח

מתחשיב שערכו כלכלני התאחדות התעשיינים מתברר, כי השביתות והעיצומים בחודשים האחרונים, גרמו למשק ולמגזר העסקי להפסד תוצר של יותר מ-4 מיליארד ש"ח, דהיינו הפסד צמיחה של 0.9%. משמעות הדבר, טוענים כלכלני התאחדות התעשיינים, הפסד מיסים של כ-1.8 מיליארד ש"ח.

מפירוט התחשיב עולה, כי העיצומים במגזר הציבורי בחודשיים האחרונים גרמו למשק הפסד תוצר מצטבר של כ-2-2.5 מיליארד ש"ח, שהם כחצי אחוז תוצר. בנוסף לכך - השביתה בנמלי הים (שהחלה ב-30 בספטמבר והסתיימה ב-9 באוקטובר ועוד שביתה של יום וחצי נוספים בנמל), גרמו להפסד תוצר למגזר העסקי של כ-2מיליארד ש"ח נוספים שמשמעותם הפסד צמיחה של 0.4%.

ס"ק 13/03, 14/03 לשכת המסחר תל אביב ואיגוד לשכות המסחר ואח' נ' הסתדרות העובדים הכללית החדשה