שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה,
יעל וילנר - הדנה בתביעות ייצוגיות בבית משפט זה - חולקת על שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב,
יצחק ענבר, בשאלת מעורבותו של בית המשפט כאשר מושג הסדר ולפיו הנתבע יתרום למטרה ציבורית.
ענבר - וכמוהו היועץ המשפטי לממשלה - סבור שעל הצדדים להצהיר שאין להם קשר למקבל התרומה; להסביר מדוע בחרו דווקא אותו; על המשלם להצהיר שהתרומה היא מעבר לתרומותיו השוטפות; ואילו על הגוף המקבל להמציא אישור ניהול תקין, לפרט מה התרומות שקיבל בהליכים ייצוגיים ולהודיע כיצד ישתמש בתרומה הנוכחית.
וילנר אומרת (3.2.15), כי מדובר במעורבות רבה מדי של בית המשפט. לדבריה, "לא יהא זה נכון כי בית המשפט יקבע מלכתחילה את זהות הגוף הנתרם, כמו גם את סכום התרומה ואופן מימושה. כך, גם אין זה מתפקידו של בית המשפט לפקח אחר מימוש ייעודה של התרומה על-ידי הגוף הנתרם.
"אני סבורה כי מעורבות של בית המשפט בקביעת זהות הגוף הנתרם בעייתית ועלולה לפגוע בעיקרון השוויון, ליצור אפליה אסורה, ואף לעורר תחושת אי-נוחות, ולו למראית עין, מעצם העדפת גוף אחד על פני משנהו. במישור הפרקטי מעוררת מעורבות בית המשפט בבחירת הגוף הנתרם קשיים הנוגעים להעדר כלים מתאימים בידי בית המשפט או מידע רלוונטי לפיהם ניתן יהיה לקבוע את התאמת הגוף הנתרם לקבלת התרומה הנדונה".
לפיכך אומרת וילנר, כי לדעתה יש להסתפק בהצהרה של הצדדים ובאי-כוחם על העדר קשר לגוף הנתרם, ולאשר את התרומה אם אין בה על פניה שיקולים זרים. לגבי הגוף המקבל אומרת וילנר, כי ניתן להסתפק בכך שיציג אישור ניהול תקין, ואת הפיקוח עליו יש להותיר לרשם העמותות.
וילנר יישמה כללים אלו בבואה לאשר הסדר שהושג בשתי בקשות לתביעות ייצוגיות נגד שטראוס, שהוגשו בטענה להטעיה בשימוש במילה "שוקולד" לגבי המילקי. המבקשים טענו, כי על שטראוס לכתוב "בטעם שוקולד", ושטראוס התחייבה לבצע תיקון זה. הבקשות היו בהיקפים של 270-250 מיליון שקל, אך סוכם ששטראוס תתרום בתוך שנתיים מוצרי חלב בשווי 300,000 שקל לבית החולים העמק בעפולה. המבקשים, נדב אבידור ואדוארד גרבר, יקבלו 12,000 שקל כל אחד, ואילו עוה"ד ג' משעלי וע' מינגלגרין יקבלו 39,000 שקל. את שטראוס ייצגו עוה"ד ח' פרוכטר ות' וסרמן.